בכל דור ודור אנחנו מצווים לספר את סיפור יציאת מצרים. הסיפור הידוע הוא סיפור לידתו של עם, סיפור על יציאה מעבדות לחירות. סיפורן של הנשים לא מוזכר בהגדה של פסח, אך סיפור יציאת מצרים מפגיש אותנו עם דמויות נשים מעוררות השראה. אז, כשאתם יושבים לשולחן הסדר ומספרים את סיפור יציאת מצרים, ספרו גם את סיפורן של הנשים. צרו מרחב ותנו קול למי שנדחקו אל השוליים. 

המיילדות: שפרה ופועה

כאשר החליט פרעה להרוג כל בן היילוד, זימן אליו את המיילדות שפרה ופועה והורה להן להרוג את הבנים ברגע לידתם. שתי המיילדות, שידעו כי סירוב מפורש להוראת פרעה יעלה בחייהן, השפילו עיניהן ואמרו "אדוננו פרעה, לא נוכל לעשות זאת משום שהתינוקות נולדים מהר כל כך שאיננו מספיקות להגיע בזמן." "אם כך," ציווה פרעה בכעס, "השליכו את הבנים הנולדים אל הנהר!"

סיפורן של המיילדות הוא אות ומופת למרי אזרחי לא אלים. יש המפרשים שהמיילדות, שפרה ופועה, היו מצריות. התנגדותן של המיילדות לגזרת השמד של פרעה נתנה השראה לכומר פריץ "הנווד." בשנת 1940 נכבשה הולנד על ידי הנאצים. כל מוצרי הגומי הוחרמו לטובת המאמץ המלחמתי. פריץ "הנווד" רכב על אופניים עם גלגלי עץ וביקר את הקהילות במהלך התפילות. בכנסיה בכפר איברגן, הקריא פריץ את סיפורן של שפרה ופועה מתוך ספר שמות. בסיומו של הסיפור שאל את מאזיניו: מיהו פרעה של תקופתנו? מי הם התינוקות העבריים שיש להציל? בין השנים 1941-1945 הסתירו שבע משפחות מאיברגן לוחמי מחתרת, טייסי בעלות הברית שצנחו בשטח האוייב, ויהודים.

מרים הנביאה, אחות משה

מרים, אחות משה, היתה נביאה בזכות עצמה. יש המפרשים כי חזתה את הולדת משה ואת גאולת העם: "בן יוולד לך אימי, והוא יושיע את ישראל". מרים הוליכה את הנשים בריקוד ובשיר בחציית ים סוף. בזכות מרים ליוותה את העם באר מים חיים במשך ארבעים שנות הנדודים.

דמותה של מרים מסמלת חיים, התחדשות, ומנהיגות נשית. עם השנים התפתחה מסורת של הוספת כוס מרים לסדר הפסח, כוס מים חיים הנמזגת בתחילת הסדר, או אחרי מניית עשרת המכות או בסיום הסדר במקביל לכוסו של אליהו. מאחר ומדובר במנהג חדש יחסית, ישנה חירות בבחירת אופן שילובו בטקס החג.

בזמן סדר הפסח מזגו מים חיים אל כוס מרים וברכו: זאֹת כּוֹס מִרְיָם, כּוֹס מַיִם חַיִּים, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

בת פרעה

בת פרעה יורדת לרחוץ בנהר ומוצאת תינוק בוכה: "ותרד בת פרעה… ותרא את התיבה… ותפתח… ותראהו את הילד… בוכה ותחמול עליו, ותאמר מילדי העברים זה" (שמות ב', ה-ו).

בת פרעה רואה את הילד כפי שהוא, תינוק בוכה המצוי בסכנת חיים. לפני שהיא מזהה אותו כ"ילד עברי", כבנו של האוייב, היא חומלת עליו, כלומר רואה אותו כאדם. במסורת העברית בת פרעה נקראת בתיה – בת האלוהים. בחירתה לאמץ את הילד, בניגוד לצו המוות של אביה, היא מעשה של מרי אזרחי: היא נותרת בבית אביה, אך מסרבת לקיים את חוקיו.

והגדת לבתך: חרוסת זכר תפוח

נשים חייבות בארבע כוסות ובכל המצוות הנוהגות בליל הסדר, שאף הן היו באותו הנס. נאמר "כה תאמר לבית יעקב", משה מצווה לומר לנשים תחילה. רבי תחליפא דקיסרין מפרש: "אם איני קורא לנשים תחילה הן מבטלות את התורה".

שני פירושים למנהג החרוסת: רבי יוחנן אומר, זכר לטיט. רבי לוי אומר, זכר לתפוח. רש"י מפרש: "שהיו יולדות בניהן שם בלא עצב, שלא יכירו בהם מצריים, דכתיב "תחת התפוח עוררתיך" (שיר השירים).

קחו מעט חרוסת ואמרו יחדיו:
חרוסת זו – על שום מה ? על שום נשים שיוצאות היום ממצרים. מעתה, בכל דור ודור, תראה עצמה כל אשה כאילו היא יצאה ממצרים, ויקויים מקרא חדש: והגדת לבתך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים

על ארבע בנות דיברה התורה

ארבעת הבנים בהגדת הפסח מזמינים דיון בשאלות שונות הנוגעות לחג. במקביל ובנוסף לשאלות הבנים, הזמינו את המסובים לשאול את שאלותיהן של ארבע הבנות. ארבעת הדמויות לא בהכרח מייצגות טיפוסים שונים, אלא יכולות לייצג פנים שונות שלנו, בנסיבות שונות. הצעה לשאלותיהן של ארבע הבנות אפשר למצוא ברשימה על ארבע בנות דיברה התורה.

תפוז בקערת הפסח

קערת ליל הסדר המסורתית כוללת כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת וביצה. לפני כארבעים שנה, סוזנה השל, החלה מנהג של הוספת תפוז לקערת הפסח, כדי לסמל הכלה של נשים וא.נשים מקהילת הלהט"ב בליל הסדר בפרט ובקהילה בכלל. התפוז נבחר כדי לסמל את השפע שנוצר כאשר הקהילה היא קהילה מכילה המקשיבה ומקבלת את כל הקולות כולם. 

שנת 2023 תיזכר כשנת המחאה. המחלוקת סביב מדיניות הממשלה בנוגע לרפורמה המשפטית הביאה לקרע ומחלוקת בין חברים, בני משפחה וקולגות לעבודה. חג הפסח הוא החג המציין את הפיכתם של שנים עשר השבטים לעם ישראל. מראשית יצירתנו עם קשה עורף אנחנו: ויכוחים  ומחלוקות מאפיינים אותנו. השנה, הוסיפו תפוז לקערת הסדר כדי לומר: כן, אנחנו מתווכחים, כן, אנחנו לא מסכימים, ועדיין אנחנו מסוגלים להיות מסובים יחדיו. 

חג שמח!