חמש בנות היו ללוט. ארבע מופיעות בסיפור המקרא, ושמן לא ידוע. החמישית, פלטית בת לוט, מופיעה בספר הישר, וסיפורה בא להמחיש עד כמה היו אנשי סדום אכזריים, ולגרום לקורא זעזוע: זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם–כִּי כָבְדָה, מְאֹד.
ארבע בנות היו ללוט: שתים ארוסות ושתים נשואות (בראשית רבה נ, ט). כיצד לומדים זאת?
לפני חורבן סדום ועמורה יוצא לוט לדבר עם חתניו, כדי לשכנע אותם להמלט מהעיר איתו. רש"י מפרש: "חתניו – שתי בנות נשואות היו לו בעיר; לקחי בנותיו – שאותן שבבית ארוסות להם." החתנים חושבים שלוט מתבדח, ומסרבים לצאת את העיר. בנותיו הנשואות נשארות איתם:
וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל-לוֹט, עֹד מִי-לְךָ פֹה–חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ בָּעִיר: הוֹצֵא, מִן-הַמָּקוֹם. כִּי-מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ, אֶת-הַמָּקוֹם הַזֶּה… וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל-חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי-מַשְׁחִית יְהוָה, אֶת-הָעִיר; וַיְהִי כִמְצַחֵק, בְּעֵינֵי חֲתָנָיו (בראשית יט, יד).
לוט נמלט מהעיר עם הנשים שחיו בביתו, בנותיו הארוסות ואשתו: קוּם קַח אֶת-אִשְׁתְּךָ וְאֶת-שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, הַנִּמְצָאֹת–פֶּן-תִּסָּפֶה, בַּעֲוֺן הָעִיר
אשת לוט שמתקשה להפרד מהעיר ומבנותיה שנותרו מאחור, מביטה לאחור והופכת לנציב מלח. וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו (בראשית יט, כו) נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדום, והביטה אחריה לראות אם היו הולכות אחריה, אם לאו (פרקי דרבי אליעזר פכ"ה).
ספר הישר מספר על בתו החמישית של לוט, פלטית, שנקראה על שם ההצלה שניצל לוט במהלך מלחמת מלכי עילם ומלכי סדום: "ויקרא את שמה פלטית, כי אמר כי פלטו אלוקים ואת כל ביתו ממלכי עילם." פלטית גדלה, הופכת לאשה ונישאת לאחד מאנשי סדום. היא נותנת לחם לאיש עני, ועל כך משלמת בחייה:
ויהי כאשר נלחמו מלכי עילם את מלכי סדום, וישבו מלכי עילם את כל רכוש סדום. וישבו גם את לוט ואת כל רכושו עמהם. ויוגד לאברהם וילך וילחם את מלכי עילם, ויצל מידם את כל רכוש לוט עם רכוש סדום. בעת ההיא ילדה אשת לוט לו בת ויקרא את שמה פלטית, כי אמר כי פלטו אלוקים ואת כל ביתו ממלכי עילם. ותגדל פלטית בת לוט, ויקחה אחד מאנשי סדום ותהי לו לאישה. ויבוא בעיר איש עני לבקש את מחייתו, וישב בעיר ימים. ויעבירו כל אנשי סדום קול כמשפטם לבלתי תת לאיש ההוא פת לחם לאכול עד ימות בארץ, ויעשו כן. ותרא פלטית בת לוט את האיש ההוא מושלך ברחוב העיר ברעב ואין נותן לו מאומה למחייתו, ונפשו קרבה לצאת. ותמלא נפשה חנינה על האיש העני ההוא ותכלכלהו בלחם בסתר ימים רבים, ותחי נפש האיש ההוא. ויהי מדי צאתה לשאוב מים ותשם את הלחם בכד המים, ויהי בבואה אל מקום העני ותוציא את הלחם מכדה ותיתן לעני ויאכל ככה עשתה לו ימים רבים. ויתמהו כל אנשי סדום ועמורה על האיש ההוא מדוע חיה ברעב ימים רבים, ויאמרו איש אל רעהו אין זה כי אם אוכל ושותה הוא כי לא יוכל האדם לחיות מן הרעב ימים רבים כאשר היה זה ופניו לא סרו.
ויתחבאו שלושה אנשים במקום מושב העני ההוא בסתר לדעת מי יביא הלחם לאיש ההוא לאכול. ותצא פלטית בת לוט כיום לשאוב מים ותיתן את הלחם בכד המים ותלך לשאוב מים, ותט אל מקום האיש העני ותוציא את הלחם מכדה ותיתן לעני ויאכל. ויראו שלושת האנשים את הדבר אשר עשתה פלטית לאיש העני ההוא ויאמרו, אך עתה הנה היא כלכלתהו על כן לא הרעיב ופניו לא סרו ולא מת כראשונים. ויצאו שלושת האנשים מן המקום אשר התחבאו שמה, ויתפשו את פלטית ואת הלחם ביד העני ההוא. ויקחו את פלטית ויביאו אותה לפני שופטיהם ויאמרו אליהם, כזאת וכזאת תעשה היא אשר כלכלה את האיש ההוא בלחם על כן לא מת ימים רבים. עתה דברו לנו מה משפט האישה הזאת על אשר עברה את דתינו. ויתקבצו כל אנשי סדום ועמורה, ויבערו את האש ברחוב העיר ויביאו את האישה וישליכוה באש ותשרף ותהי לאפר (ספר הישר בראשית וירא ה-ו).
חוק העיר היה חוק אכזרי: לא לתת צדקה לעניים ולחלשים, לא להכניס אורחים ולגרש את הזרים מהעיר. משפט אנשי סדום היה אכזרי לא פחות: מפיר החוק הוצא להורג. פלטית הפרה את חוק העיר, עזרה לאיש העני בהחבא, ועל כך נשפטה בחומרה וגזר דינה היה מוות בשריפה.
הסיפור על פלטית בת לוט בא להראות את מידת האכזריות של אנשי סדום ועמורה, העיר בה לא היתה צדקה ולא היתה חמלה, ובכך להצדיק את העונש הנורא של החורבן המוחלט שהוטל עליהם. הערים שבאכזריותן שרפו את מי שגילתה חמלה ונתנה צדקה, נשרפו בגפרית ובאש מן השמים, ונחרבו עד היסוד: וַיהוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה–גָּפְרִית וָאֵשׁ… מִן-הַשָּׁמָיִם (בראשית יט, כד).