התקופה בה אנו מצויים עכשיו היא תקופה מפחידה. פחד גורם לנו לתגובה של דחיה, אנחנו רוצים לדחות את הפחד. יש שלוש תגובות נפוצות לפחד: כעס, המנעות וקפיאה במקום. איך אפשר להתמודד עם פחד? על ידי הפניית מחשבות חיוביות כלפי עצמנו ותרגול נדיבות הלב.

סיפור ידוע מספר כי קבוצה של נזירים החלו לתרגל ביער מסויים. הרוחות שהתגוררו ביער חשו מאויימות, ולכן החלו להפחיד את הנזירים על ידי התגלויות מפחידות, וריחות לא נעימים. הנזירים המבועתים הגיעו אל הבודהה כדי לומר לו שאינם יכולים להמשיך בתרגול. אתן לכם תרגול שיגן עליכם, הבטיח הבודהא לנזירים, וכך נוצר תרגול טוּב לֵב אוֹהֵב.

התרגול בנוי ממשפטים שאנו מפנים כלפי עצמנו. מטרת התרגול לפתח טוּב לב אוהב: אהבה במובנה הרחב והעמוק, טיפוח נדיבות הלב והפניית כוונות טובות כלפי עצמנו (ובשלבים הבאים של התרגול כלפי זולתנו).

וירוס הקורונה הגיע ללא הזמנה והפך את חיינו על ראשם. ההצעה בתרגול טוב לב אוהב היא להפנות את תשומת הלב ממחשבות בנוסח, מה יהיה? ולאן כל זה הולך? שרק מגבירות את הפחד, להתמקדות ברגע ההווה, תוך כדי הפניית מחשבות חיוביות כלפי עצמנו.

אחת הפעולות שאנחנו עתידים לבצע הרבה בזמן הקרוב, על מנת לשמור על היגיינה ולהפחית את הסיכון בהדבקות, היא רחיצת ידיים. בזמן שאתם רוחצים ידיים שימו לב למה שאתם עושים: למגע כפות הידיים זו בזו, לזרימת המים, לתחושת הסבון. ההנחיה היא לסבן ידיים במשך 20 שניות לפחות. זה לא נשמע כמו הרבה זמן, אבל זה זמן מספיק כדי לכוון כלפי עצמנו את המשפטים הבאים:

מי יתן ואהיה בריא/ה
מי יתן ואהיה שמח/ה
מי יתן ואהיה שרוי/ה בטוב

המשפטים אינם לחש קסם, ומן הסתם לא יעבירו את הקורונה מהעולם. אבל ההתמקדות ברגע ההווה, והפניית כוונות טובות כלפי עצמנו יעזרו לנו להקל על הפחד. ההזמנה לתרגל במהלך פעולה פשוטה וחוזרת כמו רחיצת ידיים, היא הזמנה לתרגול חוזר לאורך היום, באופן שיאפשר לנו רגעים של שקט, שנוכל לאורך זמן, ועם ההתמדה בתרגול, להרחיב לאיים של שקט שיקלו עלינו את ההתמודדות עם מציאות לא צפויה שמשתנה ללא הרף.

Feature photo by Nathan Dumlao