פרשת תרומה עוסקת ביצירת המשכן. זו הפרשה הראשונה מתוך ארבע שעוסקת בפרטי הפרטים של מבנה המשכן והחפצים בתוכו. כחלק מההוראות הגשמיות בנוגע לחומרים מהם יווצר המשכן-המקדש ישנה גם הבטחה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח). נאמר בתוכם ולא בתוכו. משמע, המשכן משמש כמרחב פיזי המציין נוכחות רוחנית המתקיימת בכל חבר וחברה בקהילה. הפעלים החוזרים לאורך הפרשה מציינים נתינה, עשיה וראיה. "וראה ועשה בתבניתם," כלומר, מקדש של מטה משקף מקדש של מעלה.

אחת ההוראות היא " ועשית יריעות עזים" (שמות כו, ז). מדרש תנחומא מפרש שנכונותו של האל לרדת ממרום שבתו על מנה לשכון תחת יריעות עיזים במשכן ארעי במדבר מראה על אהבתו הגדולה לעמו:

אָהַבְתִּי אֶתְכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְאוּ כַּמָּה חִבַּבְתִּי אֶתְכֶם. מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמִן הָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעָבְיוֹ שֶׁל כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. נִמְצְאוּ כֻּלָּם מַהֲלַךְ שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה. וְטַלְפֵי הַחַיּוֹת מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אֵין צָרִיךְ לְשַׁעֵר לְמַעְלָה מִטַּלְפֵי הַחַיּוֹת. וְהַכִּסֵּא לְמַעְלָה מִכֻּלָּם… וּרְאוּ כַּמָּה חִבַּבְתִּי אֶתְכֶם שֶׁהִנַּחְתִּי אֶת הַכֹּל וְאָמַרְתִּי לָכֶם, וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים, עֲשֵׂה לִי יְרִיעוֹת עִזִּים וְאָבֹא לִשְׁכֹּן אֶצְלְכֶם (מדרש תנחומא).

משכן של מטה משקף משכן של מעלה: יריעות העיזים של מטה משקפות את יריעת השמים בסיפור הבריאה:

אלה פקודי המשכן. זה שאמר הכתוב, ה' אהבתי מעון ביתך (תהילים כו ח), זה ההיכל שהוא מכוון במקום משכן כבודך. אמר רבי שמעון בן יוחאי, זאת אומרת, שההיכל שלמטה מכוון כנגד היכל של מעלה, שנאמר, מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך (שמות טו יז). אמר רבי יעקב ברבי אסי, למה הוא אומר, ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך (תהלים כו ח), בשביל ששקול כנגד בריאת עולם. כיצד. בראשון כתיב, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, וכתיב, נוטה שמים כיריעה (תהילים קד ב). ובמשכן מה כתיב, ועשית יריעות עזים (שמות כו ז) [מדרש תנחומא].

יהי רצון שיכבשו רחמי את כעסי

במסכת ברכות מקיימים החכמים דיון אודות ההדדיות בין האדם לבין אלוהיו בכל הנוגע להנחת תפילין. כשם שאדם נדרש להניח תפילין, כך גם האל מניח תפילין. נוסח תפילת האל הוא תפילה על רחמים: יהי רצון שיכבשו רחמי את כעסי.

אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין –
שנאמר "נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו" (ישעיהו סב ח)
"בימינו" – זו תורה, שנאמר: "מימינו אש דת למו",
"ובזרוע עזו" – אלו תפילין, שנאמר: "ה' עז לעמו יתן …".

אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? (=אלו התפילין של אדון העולם מה כתוב בהם?)
אמר ליה: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (דברי הימים א יז, כא).

[מה נוסח תפילת ה'?]
יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מידותי, ואתנהג עם בני במדת הרחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין  (ברכות ו עמ' א)

האנשים שמאתגרים אותנו ביותר, שמעוררים בנו כעס ומזמינים אותנו לגלות רחמים, הם האנשים הקרובים אלינו ביותר. המקום בו משכן של מטה משקף משכן של מעלה בא לידי ביטוי בעבודת האהבה עם ילדינו ובני משפחתנו.

ילדים מתוארים בתהילים קכ"ז כרכוש הוריהם: "הִנֵּה נַחֲלַת יְהוָה בָּנִים: שָׂכָר, פְּרִי הַבָּטֶן.  כְּחִצִּים בְּיַד-גִּבּוֹר–  כֵּן, בְּנֵי הַנְּעוּרִים.    אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר–  אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת-אַשְׁפָּתוֹ, מֵהֶם.  הילדים משולים לחיצים אותם משלחים ההורים לכיוון בהם יחפצו.

בשיר "הילדים" ג'וברן חליל ג'וברן מציג גישה שונה וחומלת יותר ליחסים שבין הורים לילדים. הילדים מוצגים כפיקדון יקר המופקד בידי ההורים, אך אינו שייך להם. הילדים אינם רכוש הוריהם, אלא החוט המקשר בינם לבין העתיד. במקום גבר הממלא אשפתו חיצים-ילדים, מציג ג'וברן את ההורים כקֶשֶת המאפשרת לילדים לצאת אל העולם, לא מתוך שליטה ורכושנות, אלא מתוך שיחרור ואהבה.

ילדיכם אינם ילדיכם,
אלא פרי געגועי החיים אל עצמם:
כי באים המה דרככם, אך לא מכם,
חיים עמכם,
אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם,
אך לא את מחשבותיכם,
כי להם הגיגיהם.

גופם ישכון בבתיכם,
אך לא נשמתם,
כי נשמתם מסתופפת בבית המחר –
שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם.

אפשר לכם לחפוץ להיות כמותם,
אך אל לכם לעשותם כמותכם,
כי החיים פניהם קדימה לא אחור,
ולא יתרפקו על האתמול.

אתם הקשֶת ממנה כחיצי חיים, ילדיכם שלוחים,
הקשָת מבחין בשובל על פני נתיב הנצח,
ברצותו כופף קשתו למען חציו הנורים למרחקים –
כי אוהב הוא את החצים במעופם.

   ~ ג'וברן חליל ג'וברן, הילדים

Feature Photo: Into the Wild, Lightroom.

לימוד תלמוד לנשים
חברותא ללימוד משותף במסכת שבת תתקיים בימי חמישי בשעה 20:00  החל מתאריך 12.3.2020
לקבלת פרטים מוזמנות לכתוב אלי