jump to navigation

פסטיבל תאטרון רחוב בת ים 2011 (3): זוגיות על חבל דק 30 באוגוסט 2011

Posted by Keren Fite in אמא מטיילת, תאטרון.
Tags: , , , , ,
trackback

תוך כדי הליכה ברחוב בחיפוש אחר המופע הבא גילינו קונסטרוקציה עליה תלויים חבלים, חישוק וטרפז. זה היה מסקרן מספיק כדי שנשאר, והמופע שהחל היה מלא קטעים מצחיקים, מרהיבים ועצובים.

החיים הם קברט

IMG_0694 סיפור המסגרת של "ציירי לך שפם" הוא סיפורו של צייר אוהב נשים, שמציג בפני הקהל את "הנשים הנפלאות שלי". דמויות הנשים, שנוצרו בהשראת ציוריו של טולוז לוטרק, עוצבו בהדגשה מופרזת של דימויי נשיות – עקבים, גרבוני רשת, איפור מוגזם, שפת גוף מתחנפת – ובהצגת דמויות בתפקידים נשיים סטראוטיפים: המשרתת, זונת הברים, האשה הנצמדת-חונקת את הגבר האדיש שלה.

במהלך המופע היה ניסיון מוגבל לשחק עם הדימויים, לבקר אותם, או להראות את הגיחוך והטרגדיה הטמונה בהם.

הפסקול שליווה את המופע היה משמעותי לא פחות מהאמירה בתנועה. לצלילי "החיים הם קברט" בביצוע הנפלא של לייזה מינלי התחולל מופע אקרובטיקה אוירית על חבל. לבושה בבגדי מארחת חושפניים-פתיינים נתלתה הרקדנית בין שמים וארץ, והפכה את החיים למשחק משעשע ואפל שקצוותיו המנוגדים יוצרים רגעי הרהור, הנאה, ריגוש, כאב ויופי.

 

 

אהובתי, למה שערותייך מלוכלכות כל כך?

במעבר חד נכנסה אל הבמה משרתת בית בלבוש בריטי נוסח "אדונים ומשרתים" ומבטא תואם, והבטיחה לאדון נסתר שתנקה את הכלים, ואת האבק, וגם את הבלאגן שהשאירה אחריה הילדה המעצבנת (סליחה, סליחה, התכוונתי למהממת אדוני! מהממת!).

תוך כדי עבודות הבית, המשרתת מגלה חבל תלוי, וקול פנימי מציע לה להפגין כישוריה באקרובטיקה אווירית. היא, כמובן, לא עומדת בפיתוי, ופונה לטפס על החבל, אך מודיעה לקהל שאינה מתכוונת להפוך לנסיכה, אלא דווקא לנסיך.

הנסיך הנפלא מהאגדות יוצא להציל את רפונזל, והחבל הצהוב מסמל את שערות הזהב של הנערה הכלואה במגדל. אלא שהאהבה כאן אינה עיוורון, והמשרתת-בדמות-נסיך אינה מאבדת את רגישותה לליכלוך. תוך כדי טיפוס במעלה שערותיה של אהובתה, היא-הוא מתחיל להסיר מגוון מכשולים אסתטיים העומדים בדרכו ולהעוות פניו בסלידה בפני צידה המלוכלך של האגדה. כשנגדשת הסאה, הנסיך מוותר על גינונים והצהרות האהבה לטובת שאלה מפורשת: אהובתי, מתי לאחרונה חפפת את שערותיך?

תשובתה הנזעמת של הנסיכה לא מאחרת לבוא, והנסיך מוצא עצמו מתגלגל ונופל מטה מטה בחזרה לחיי השירות והניקיון, שם מסתיימת האתנחתא הקומית אל מול ה"אדון" הנוזף.

בסיום הקטע הודיעה רפונזל-הבית, זאת שמיום היוולדה לא עלה תער על שיערותיה, שאף אחד, גם לא נסיך, לא יטפס לה על השיערות כי זה כואב, וחוץ מזה "אני לא צריכה שום אחד שיציל אותי, אמא".

גבר ואשה על נדנדה

IMG_0711 ואז נכנסה אל הבמה שחקנית בדמות היפר-נשית, עם איפור פנים מוגזם, שפתיים אדומות מצויירות בהבעת נשיקה, חצאית קצרצרה, ועקבים. בזמן שמקמה עצמה על הטרפז, נכנסה שחקנית תמירה בלבוש גבר. מופע האקרובלנס שהתבצע על הטרפז היה משל ויזואלי לאופן בו אהבה ותשוקה מעורבבות זו בזו, והמחשה של יחסי אהבה תלויים על בלימה, נעדרים יציבות וחסרי ביטחון.

בכל זמן נתון תחושת הביחד, רשת הביטחון הזוגית, יכולה להעלם, או שאחד מבני הזוג יכול להפר את החוזה הלא כתוב ופשוט ללכת לדרכו ולא להיות שם כשאת נופלת.

פסקול המופע הקצרצר היה "מתגעגע אלי" של להקת "בובות דרזדן", והשיר הקברטי הוסיף רבדים של מאבק כוחות אירוטי, פתיינות, חיזור חד-צדדי והצמדות לאהוב נצלן המפגין חוסר עניין וריחוק, שרק מגביר את משחק המשיכה-דחייה בין בני הזוג.

 

 

 

בסיום המופע כינס הצייר את כל ה"נשים היפות שלי" והציגן מול הקהל ביחד עם ציוריו של טולוז לוטרק, כמי שמלקט וקושר מחדש חרוזים על שרשרת.

רשימות נוספות על מופעי רחוב:

סיפור בתנועה ובצליל

לקלף את עצמי מתוך עצמי

תגובות»

No comments yet — be the first.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: