jump to navigation

מ"בובה" למדענית 7 ביוני 2006

Posted by Keren Fite in פמיניזם בנעלי בית.
Tags: , , , , , ,
trackback

אחרי שנים של לימודי תאוריות פמיניסטיות, אמהות לבן ולבת היא תרגול יום יומי של גישור בין תיאוריה לבין מעשה. מודעות לציפיות החברתיות שמגדירות את תפקידי המגדר, ולתסריטים התרבותיים שמנהלים את חיינו אם נרצה או לא נרצה, מצד אחד, תוך ניסיון ליצור שינוי תודעתי והתנהגותי, מצד שני.

כשלוחם-האור חוגג יום הולדת הוא מקבל משחקים חינוכיים למיניהם, מרכישת קריאה ועד תרגול חשבון, או לחילופין, כלי משחית מגוונים הכוללים לוחמים וכלי נשק שונים ומשונים. "אחר כך", אני חושבת בעצב, "יטענו שבנים הם אלימים מטבעם".

מלכת-השמים, לעומתו, מקבלת חרוזים, סרטים לשיער, ערכת איפור (ליום הולדת ארבע!), ובובות מכל הסוגים. "ואז", ממשיך לדבר בתוכי הקול הקטן, "יאמרו שבנות הן גנדרניות, שטחיות ומתעניינות רק במראה שלהן, ולא בלימודים".

כשסבא-של רוצה להסביר דבר מה הנוגע למגנטיות, לגוף האדם או לכוכבי השמים, הוא מזמין את לוחם-האור להרצאה כולל הדגמות. כשהוא רוצה חיבוק הוא מתכרבל עם מלכת-השמים. כששאלתי בעדינות למה אינו מזמין גם אותה לשיחה על מטוסים, הוא טען שהיא "לא מתעניינת". והקול הקטן הוסיף, "ובעוד שנים יטענו שאין לה תפיסה מתמטית וחוש הנדסי", וכי איך היא תפתח תפיסה מתמטית וחוש הנדסי אם מעודדים אותה לשחק בבובות?

היה לי ברור שאיש לא יודה לי על נאום חוצב להבות בנוגע להתניות חברתיות, ולאופן בו הן יוצרות הבדלים בין גברים לבין נשים. בהחלט יתכן שבכלל לא יבינו על מה אני מדברת, כי הרי "זה טבעי". עם כל ההבנה לתסכול העומד מאחורי הצעקנות המיוחסת לפמיניסטיות, מי שרוצה שיקשיבו לה, מוטב לה לדבר ולא לצעוק. או, טוב יותר, מוטב לה לעשות.

אז החלטתי לעשות מעשה. בשבת הזאת, כשהזמינו את לוחם-האור להדגמה חיה של מגנטיות וכוח חשמלי, שאלתי את מלכת-השמים "גם אנחנו רוצות לשמוע, נכון ?". לאור העובדה שבגיל הזה כל מה שאמא עושה הוא מעניין, זכיתי לתגובה נלהבת, והצטרפנו אל הבנים.

סבא דיבר רק אל לוחם-האור, בלשון זכר. תוך כדי ההדגמה, פצחתי בהשתפות פעילה. "בואי נראה איך זה עובד", הצעתי, ומלכת-השמים הצטרפה בחדווה, רדפה מגנטים ויצרה מתח חשמלי. "אתה רואה", אמרתי לסבא בשקט, "היא מתעניינת, אולי תסביר לה בלשון נקבה?". בפעם השלישית, בערך, המסר עבר. קשה מאוד לשבור תבניות של הרגל.

"כשאגדל אני רוצה להיות מדען", הצהיר לוחם-האור וגרם לסבא פרץ של נחת. "ואת", שאלתי, "את רוצה להיות מדענית?". עוד לפני שמלכת-השמים הספיקה לענות, סבא הצהיר בחיוך גדול, "לא, היא בובה".

"היא לא בובה, היא ילדה", אמרתי בחינניות, בולעת את שאגות המלחמה, "ויש הרבה נשים מדעניות", הוספתי. ואז שאלתי, "אתם יודעים שאת המחשב עליו אתם עובדים היום, פיתחו מתמטיקאיות בזמן מלחמת העולם השניה?".

אחר-כך, כשסבא קרא סיפור והסביר על מערכת השמש, שוב בלשון זכר, שמעתי את מלכת-השמים נוזפת בו, "סבא, תדבר גם אלי, גם אני רוצה לשמוע".

ככה הופכת בובה למדענית.

עוד בנושא:

המתמטיקאיות שתכנתו את המחשב הראשון

תגובות»

1. יואב - 7 ביוני 2006

אבל בכל זאת ניסיון אישי שאולי לא מלמד כלום…(:

א. יש הבדל בין בנים לבנות. כל ניסון לטשטש \ למחוק\ להסתיר עושה עוול גם לבנים וגם לבנות.

ב. בין הילדים אצלנו (ארבעה שיהיו בריאים, שני בנים ושתי בנות) היה בפירוש הבדל תהומי בין תחומי ההתעניינות של אלו מול אלו. זאת, למרות התייחסות בלתי מפלה לחלוטין. הכל היה זמין וכל אחת \ אחד היה יכול לבחור כרצונו. אין ספק שהבנים התעניינו יותר בטכנולוגיות וכאלו בעוד שהבנות עסקו יותר בהיבטים רכים.
יחד עם זאת ! בת אחד ובן אחד לומדים מתמטיקה בעוד שהשניים האחרים עדיין לא גיבשו לעצמם תחומי עניין. כלומר: לכי ותדעי לאן יגדלו לוחמי האור והבובות …):

ג. להתנות את הבובה שתהפוך למדענית זהו עיוות בדיוק כמו להתנות את המדענית להפוך לבובה. לא ככה? אין שום צורך לדחוף בכוח ילד \ילדה לתחום עיסוק זה או אחר בו יעסקו, אולי, בעוד עשרים שנה.

ד. בעולם שיוצא מדעתו לאט ובבטחה, לא קורה כלום אם נותנים לילד להתבטא ולהיות לוחם אור או כל משהו אחר ולילדה (לא בגלל שאמא רוצה …) להיות היא עצמה.

ה. אם לכשתרצה ללמוד מתמטיקה או פיזיקה או ספרות אנגלית או כל מקצוע אקדמי מחקרי אחר ויהיה מי שינסה לעצור בה בגלל שהיא בת, אז יהיה זה זמן למלחמה. לפני זה? אני בכלל לא בטוח שיש תועלת בטישטוש המגדרי הזה ובפמינסטיות של כל מחיר.

2. קרן - 7 ביוני 2006

באופן אישי אני סבורה שההבדלים בין בנים לבנות, גברים ונשים הם מראית עין, ומשקפים הבניה חברתית ולא הבדלים מהותיים. מהיום בו נולד ילד מתחיל תהליך סוציאליזציה, ובגיל צעיר מאוד ילדים הופכים מודעים להתנהגות המגדרית הראויה. כמעט כל המחקרים שאני מכירה לא הצליחו להוכיח הבדלים מובהקים בין גברים ונשים. ייחודו של כל ילד, בעיני, נובע מהיותו אדם אחר ולא משיוכו המגדרי.
מה שניסיתי להראות כאן הוא את האופן בו החברה הקרובה (ומדובר בבני משפחה אוהבים שלא מתכוונים "להפלות"), יוצרת את השוני בין בנים לבנות. יכולת מתמטית, כמו יכולת מילולית היא יכולת נרכשת. כמה שמתרגלים, כך משתפרת היכולת. ברור שבגיל ארבע אין לי יומרה שהילדה תהפוך למדענית, וכמי שלומדת מדעי הרוח אני אשמח אם היא תמשך לספרות. מה שמסתתר מאחורי מה שעשיתי הוא מתן אפשרות *בחירה*. כלומר, לחשוף אותה (ואת אחיה) לכך שיש נשים מדעניות. לאפשר לה להתנסות, לתת לגיטימציה לסקרנות שלה ולא רק לסקרנות של אחיה, ולמנוע מצב שמתעלמים ממנה (בכך שמדברים רק אליו), משום שהיא "בובה".
בכלל, הפניה לנשים כ"בובות" מקוממת בעיני משום שיש בה סממן של הפיכת אדם לחפץ.

3. יואב - 7 ביוני 2006

למה?
כי:
א. עוד לא נולד המדען שיצליח לשכנע אותי ששני יצורים חיים השונים ביולוגית זה מזה (כבר הוכיחו), שונים פסיכולוגית זה מזה (גם את זה כבר הוכיחו ביותר ממחקר אקדמי הגון אחד) ובאופן כללי אמורים להוות משלימים זה לזה הם יצורים זהים שרק הסוציאליזציה מייצרת ביניהם את האבחנות. בן צריך לגדול כבן כדי להפוך לגבר ראוי, ובת צריכה לגדול כבת כדי לתפקד כאישה איכותית. אין ספק שכיום יש בלבול מגדרי חזק מאד מהי הזהות המינית המלווה אותנו בעידן המודרני. רק שלי אין בכלל ספק שהניסיון לייצר זהות הוא פשוט נורא. הוא מנסה לחבל באחד מחוקי הטבע היסודיים ביותר של "זכר ונקבה ברא אותם". אין בדברים האלו כדי לומר שזה עדיף על זה וכי שמיגדר אחד נחות למישנהו. אלא לחזור ולציין שסינרגיה נוצרת מכוחות משלימים ולא משני רכיבים זהים.
לחלוטין לא ברור לי איך את אומרת שמחקרים לא הצליחו להראות הבדלים בין גברים לנשים? מהיכן זה? הרי כמעט בכל תחום קיימים הבדלים ולא סתם, הבדלים חוצי תרבות. האמת שככה גם צריך להיות. זה לא סתם שרוב הנשים נמשכות מינית לגברים ורובם של הגברים עדיין נמשכים מינית לנשים. בדיוק בגלל ההבדל בין שני המיגדרים.

ב. זה שקיימים עיוותים? נכון קיימים. צריך לתקנם בדיוק כמו כל עיוות חברתי אחר. אבל מפה ועד טשטוש הזהות המגדרית? זה לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבט, עם האמבט עצמו ועם כל חדר הרחצה.

ג. ולגבי הסביבה הקרובה ויחסה לילדים: אין לי ספק שילדים, משני המגדרים, יודעים לזהות בדיוק !!!!! איך מפיקים תועלת מכל אחד משוכני סביבתם הקרובה. בין שתרצי ובין שלא ידע כל ילד (ועוד יותר טוב כל ילדה) לנגן היטב בדיוק על הנימים הכי סמויים בכדי לייצר תועלת של תשומת לב אישית. בכלל לא יעזור מלך שימוש בכל מיני מחקרים מלומדים בקטע הזה.

ד. ולבסוף אמירה אישית: אם את בבית נוהגת כמדענית בעלת יכולת חשיבה וביטוי עצמאית, זהו דגם שיכירו ילדיך ולכשיגדלו יוכלו לבחור אם לאמץ אותו או לא. אם את נוהגת בביתך מתוך כבוד למיגדר השני, שוב ידעו ילדיך שזוהי אפשרות העומדת לבחירה. יחד עם זאת, כל אחד מאתנו עושה את הבחירות שלו ולא הסוציאליזציה של הסביבה אחראית \ אשמה בכלום. בטח שלא בסביבה פתוחה ומבוססת מבחינה סוציו-אקונומית. אין ספק שילדים שגדלו בעקה סביבתית וכלכלית יתקשו בלזהות אפשרויות אבל לא נראה לי שילדיך נמצאים בקטגוריה כזו.

4. אמיתי סנדי - 7 ביוני 2006

"בן צריך לגדול כבן כדי להיות לגבר ראוי. בת צריכה לגדול כבת כדי לתפקד כאישה איכותית"
ואתה טוען שאתה נאור?
איזה שטויות.
מי שמך לקבוע מהי אישה איכותית?
אולי יש יותר מדגם אפשרי אחד לאישה איכותית?

5. קרן - 8 ביוני 2006

לגבי מחקרים: יש מחקר של סנדרה בם שמוכיח שהסכֵמה המגדרית היא מרכזית בתפיסה האנושית (המערבית), עד כדי כך שהיא משמשת כבסיס למיון וקטלוג מידע. במחקר אחר, שבדק תפיסה מרחבית אצל בנות, נמצא שאחרי שתרגלו את הבנות במשחקים אופייניים לבנים, התפיסה המרחבית שלהן *השתפרה*, והבדלי התפיסה בין הבנים לבנות במחקר לא היו מובהקים, כלומר חסרי משמעות. זה גם מה שניסיתי להמחיש כאן. הילדה "לא מתעניינת" משום שלא מעניינים אותה, ולא משום שהיא לא מסוגלת או בגלל שזה באמת לא מעניין.
אני לא טוענת שאין הבדלים בין גברים לנשים, אלא שההבדלים הללו אינם שונים מהבדלים בין גברים לגברים או בין נשים לנשים. ביסודו של דבר, החשיבות שאנחנו מייחסים לקטגוריה "גבר" או "אשה" היא שנותנת את המשמעות למגדר, ולא איזה שוני מהותי שבאמת קיים בין המינים.
ולגבי הערתך האחרונה: "כל אחד מאתנו עושה את הבחירות שלו ולא הסוציאליזציה של הסביבה אחראית". גם כאן נאלץ שלא להסכים. "בחירה" היא מונח מורכב, וזו אשליה להאמין שאדם מבצע את בחירותיו כסוכן עצמאי הפועל במציאות. הסביבה יוצרת אפשרויות, והאפשרויות יוצרות בחירה. אני לא יודעת מה הילדה תבחר בסופו של דבר, וזו אשליה להניח שאני הגורם היחיד שמשפיע עליה ועל בחירותיה. מה שניסיתי לעשות הוא ליידע אותה שהאפשרות *קיימת* עבורה, ועוד יותר מכך, שמדובר באפשרות *לגיטימית* לבחירה.

6. יואב - 8 ביוני 2006

לאמיתי:
א. מעולם לא טענתי בשום מקום שאני נאור.
ב. מעולם לא טענתי שמישהו מינה אותי להחליט בנושאי איכות.
ג. נכון. יש בהחלט יותר מדגם אחד. מעולם לא טענתי אחרת.

כל הטענה שלי מבוססת על שתי הנחות יסוד:
א. גברים ונשים, בהכללה, כשתי קבוצות סטטיסטיות, שונים זה מזה, אמורים להיות שונים זה מזה וטוב מאד שיש שוני.
ב. שוני לא אומר נחיתות. שוני הוא זה המאפשר את הגדלת אפשרויות הסינרגיה בשיתוף הפעולה בין גברים ונשים: מבחינה מינית, מבחינה רגשית, ומכל בחינה אחרת.

לקרן:
אמנם הסכמנו לא להסכים אבל מכיוון שאני עצמי מוטרד ממנו בהקשר לשאלת חינוך ילדים חשבתי על הנקודה הבאה:
נניח ואכן את צודקת. נניח ואין הבדל. בואי נבחן לרגע איך יראה העולם שלנו אז? נתחיל במין ובמתמטיקה שאת מעריכה. אם A=B ו- B=C אז גם A=C. לכן העדפה מינית הומוסקסואלית היא טבעית ונכונה ואמורה להיות בחלקים שווים מול העדפה מינית הטרוסקסואלית? לא להתבלבל: אני לא מדבר בכלל על הקשרים תרבותיים \ אפלייה או כאלו. רק על הביולוגיה….??
עכשיו נמשיך הלאה: זאת כמובן אגדה שובינסטית גברית שהנשים, שוב בהכללה, נתונות למחזוריות ביולוגית המשנה את ההרכב ההורמונלי ואת כל מערכת הרגשות הנלוות לכך. לחילופין, אם זאת לא אגדה אזי גברים צריכים לאמץ לעצמם מחזורות דומה?
אפשר להמשיך בקו הזה ולהביא את כל חיינו לאבסורד אחד גדול. אני חושב שחלק לא מבוטל מהויכוח נעוץ בכלל בסמנטיקה שבין שונה לבין מופלה. אבל שונה איננו נחות.

חוץ מזה, עוד לא הצלחתי להבין מה רע בזהות מיגדרית? כל קורס יסוד בסטטיסטיקה מראה שגברים בממוצע גבוהים יותר מנשים. אז מה? זה אומר שכפרטים אין נשים שגבוהות ממוצע הגברים? אין גברים הנמוכים ממוצע הנשים? מה הסיפור פה בכלל?

כאמור, הסיבה היחידה שאני מתעניין בנושא הזה ומקדיש לו כל כך הרבה זמן בתגובות לרשימות שונות, נשענת על העובדה שיש לי בבית ארבעה בני נוער משלי: 2 מאלו ו- 2 מזה. ובעידן מטורף כמו שאנחנו נמצאים, זהות מגדרית היא עוד אחד מהנושאים שבהם כולנו חיים בבלבול מוחלט וכאשר אנחנו כהורים צריכים לשאת באחריות של טיפוחם ארבעה אנשים צעירים לבגרות עצמאית הנשענת על ערכים חיוביים ומאוזנים, אנחנו צריכים לדעת, לפחות בכאופן כללי, כמה תשובות לשאלת הזהות המגדרית.

אני תמיד מקווה שאמצע התייחסות חדשה ופותחת אופקים לשאלה הזו. לא ביחס לעצמי ולחוג חברי. שם תודה לאל הבעיה באמת שלא קיימת. אלא, להתווית הדרך לילדינו החביבים והמעצבנים.

7. רונן - 8 ביוני 2006

מה מייצג A, מה מייצג B ומה הקשר להעדפה מינית? תמוה ולא ברור.
לגבי המחזוריות הביולוגית, מחקרים אחרונים מראים שגם לגברים יש מחזוריות כזאת, שמתבטאת בכל מיני אופנים וביניהם גם הורמונליים (שהתוצאה שלהם רגשית). קצת דופק לך את התיאוריה.

8. יואב - 8 ביוני 2006

למי שלא גילה עד היום אז תקחו, אפשר גם את הילדים הפרטיים, או את בן \ בת הזוג, ותעמדו זוג בלי בגדים ובלי תכשיטים מול המראה.

אלוהים אדירים, אתם באמת לא רואים שום הבדל?

מה זה הקישקוש הזה? גנטית, ביולוגית מבנית וביולוגית הורמונלית, פיזיולוגית, ריגשית, וכל מה שתרצו מראה לכם שני מיגדרים. איך לעזאזל אני צריך לעמוד כמו טמבל ולנסות לשכנע מישהו שיש שוני?

מתחילים פתאום לדבר אתי על מחזור של הגבר שהיה סמוי בגלל לחץ מגדרי ב- 40 אלף שנה האחרונות?

בתי בת ה- 16 לומדת תואר ראשון במתמטיקה שימושית בבר אילן !!!! זה עושה אותה נער? מה קרה לכם? לימודים אקדמיים ועיסוק מחקרי כזה או אחר עדיין לא מבטלים את ההבדל המגדרי.

אולי במקום לקשקש על זה שאין הבדלים ואין שוני יוכל מישהו בצורה אינטיליגנטית לומר איך כן מגדירים שוני מגדרי בעידן הזה?

9. קרן - 8 ביוני 2006

כפי שכתבתי למעלה, אני לא טוענת שאין הבדלים בין גברים לנשים, אלא שהחשיבות והמשמעות המיוחסות להבדלים אלו, והאופן בו מתייחסים אליהם כאל דבר מהותי (כלומר, מולד וללא נתון לשינוי או להשפעות סביבתיות), גורמת לאפליה בין נשים לגברים.
ניקח, למשל, את נושא האמהות. רק משום שיש לי רחם ושחלות ואני, כאשה, נושאת את הילד בגופי, לא בהכרח הופך אותי למטפלת טובה יותר מאשר גבר. עוד יותר מזה, רק משום שניחנתי ביכולת ליצר ילדים לא אומר שבהכרח אני ארצה ליישם את היכולת הזאת או אראה בה את ייעודי עלי אדמות.
במילים אחרות: ההבדל הוא ביולוגי (היכולת להביא ילדים לעולם), המשמעות המיוחסת לו (כישורי אמהות וטיפול בילדים ובהשאלה באחרים, התפיסה לפיה אשה ממשת עצמה באמת רק כשהביאה ילד לעולם, ואם אינה מסוגלת ו/או רוצה להביא ילד היא "פגומה") היא חברתית. מה שמשתמע מהמשמעות הנ"ל הוא אפליה כלפי נשים (ובעקיפין גם כלפי גברים שרוצים להיות בבית ולטפל בילדים): תפיסתן כמטפלות, כבילתן לתפקיד האמהות (גבר שנשאר עד 21 במשרד הוא "קרייריסט", אשה שנשארת בעבודה עד 21 היא "אמא רעה").
וזה על קצה המזלג…

10. יואב - 8 ביוני 2006

את אמרת בפירוש: "באופן אישי אני סבורה שההבדלים בין בנים לבנות, גברים ונשים הם מראית עין, ומשקפים הבניה חברתית ולא הבדלים מהותיים"

אז עכשיו יש הבדלים? תחליטי.

כל שאר התגובה שלך היא על "תפיסה". של מי? גבר שנשאר הוא… ואשה היא … מי החליט?

בחוג החברתי שאני שייך אליו הנשים בממוצע משכילות יותר, מרוויחות יותר וממלאות תפקידים בכירים יותר מהגברים שאיתן. באותו חוג בדיוק בעלת תואר הדוקטור הראשון הייתה אישה. הגברים נושאים בנטל שווה ואפילו יותר בגידול הילדים וכך הלאה.

זותומרת שהתפיסות שלך הם לא יותר מאשר דמותך שלך הנשקפת לעצמך מהמראה ונגדה את יוצאת חוצץ. בדיוק כמו שתנהלי את חייך כך הם יראו וכל הסיסמאות הפסבדו פמיניסטיות ממי שמבלה את ימיה במחקר אקדמי ולא בין הסירים והסדינים נשמע מאולץ משהו.

במקום לנהום אמירות סתמיות כל כך מן הראוי היה שדווקא נשים שחשוב להן הנושא ינסו להתוות את ההבדלים המיגדריים כך שניתן יהיה יחד לחנך ילדים: בנים ובנות כאחד באופן שפוי יותר. במקום סיסמת השיוויון הסתמי הזה אישיות מאוזנת של בן שיהפוך לגבר ושל בת שתהפוך לאישה מתוך יחסים של שותפות והסתכלות זה על זה בגובה העיניים.

אבל כנראה שההתלהמות הזאת יותר סקסית מאשר התשובה לשאלה שלי אז כנראה שנעצור פה.

11. יעל - 4 ביולי 2008

וגם הבהיר לי כמה דברים שלא הגדרתי היטב לעצמי בנוגע לחינוכה של בתי.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: