השבת שבין יום הזכרון לשואה ולגבורה לבין יום העצמאות היא שבת הניצבת בין כאב גדול לבין תחושה של נס ושמחת חיים, תקווה והלל: זֶה-הַיּוֹם,עָשָׂה יְהוָה; נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.
השבת חל ראש חודש אייר. שמו של חודש אייר הגיע עם שבי ציון מגלות בבל, אָיָרוּ באכדית משמעו פריחה. בתנ"ך חודש אייר נקרא "ירח זיו," כלומר זוהֵר, כנראה בגלל החמה שמאירה וזוהרת בו במלוא עוצמתה: בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִיו.
חודש אייר הוא חודש של כאב ואובדן, החודש בו אנו מציינים את יום הזיכרון לחללי צה"ל. חודש אייר הוא גם חודש של ניסים, זה החודש בו החל המן לרדת במדבר, ובו זכו אבותינו ואימותנו לשאוב מים מבאר מרים. בתקופה המודרנית חודש אייר הוא החודש בו הוקמה מדינת ישראל, שיש הרואים בה ראשית גאולתנו.
בחודש אייר יש איכות רוחנית, אך גם איכות גופנית וארצית. מזל החודש הוא שור, חיית עבודה מאסיבית, אביו של העגל, שלדמותו המוזהבת, הנוצצת והמוחשית סגדו אבותינו במדבר. כלומר, חודש אייר מכיל בתוכו אסון ואובדן, ביחד עם תקווה וגאולה, את מלאכת היומיום ביחד עם הבטחה לרוחניות.
חודש אייר הוא חודש בו חלה התגברות הטבע, הכל צומח ופורח במלוא עוזו. בחודש אייר אנחנו מספידים את בנינו ובנותינו שנפלו על הגנת המדינה.
אורי גרוסמן נפל בשנת 2006 ביום דמים בו נספו 29 חיילים במלחמת לבנון השניה. בשנת 2011 כתב דוד גרוסמן, אביו, את השיר "קצר פה כל כך האביב," שמבטא את השמחה ואת שברון הלב, את יופיים של החיים ואת שבריריותם:
יֵשׁ רֶגַע קָצָר בֵּין אֲדָר לְנִיסָּן
שֶׁהַטֶּבַע צוֹהֵל בְּכֹל פֶּה
הוּא שׁוֹפֵעַ חַיִּים
שִׁכּוֹר וּמְבֻשָּׂם –
אֵיךְ שֶׁיֹּפִי יָכוֹל לְרַפֵּא
קָצָר וְחָטוּף וְשׁוֹבֵר אֶת הַלֵּב
לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא תֵּכֶף יִדְעַךְ
מַבָּטוֹ רַק נִפְקַח
אַךְ הִתְחִיל לְלַבְלֵב –
רַק נִתַּן לִי וְתֵכֶף נִלְקַח.
כאב, גדול ככל שיהיה, לא מתקיים ללא תקווה. לפי הקבלה, ראשי התיבות של חודש אייר מיוצגים בפסוק: אֲנִי יְהוָה רוֹפְאֶךָ. כלומר זהו חודש של רפואה, רפואת הגוף ורפואת הנפש. באובדן ובמחלה אנחנו חסרים וחלשים. תהליך הרפואה הוא הדרגתי, וכך גם המעבר מחושך לאור, מגלות לגאולה. כיצד התגלות האור מסמלת את תהליך הרפואה?
רבי חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכים לקראת הזריחה [שהוא הזמן החשוך ביותר ביממה] בבקעת ארבל וראו איילת השחר שבקע אורה לעלות.
אמר לו רבי חייא: כך היא גאולתן של ישראל!
אמר ליה: היינו דכתיב: "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי." בתחילה היא באה קמעא קמעא, ואחר כך היא מנפצת ובאה, ואחר כך היא פרה ורבה, ואחר כך היא משבחת והולכת (מדרש תהלים כ"ב, י"ג).
Feature Photo by Pablo Heimplatz