פרשת חיי שרה היא הפרשה היחידה הנקראת על שם אישה, ומסתתרת בה דמות מסקרנת: בַּכֹּל בתו של אברהם. נאמר "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל" על כך פירשו במסכת בבא בתרא: "מאי בכל, רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת; רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת; אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם ובכל שמה."

הדיון בשאלה אם נולדה לאברהם בת, מהווה גם דיון בשאלה האם יש ברכה בהולדת בת:

וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל (בראשית כד, א), רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר שֶׁנָּתַן לוֹ נְקֵבָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה עִקַּר בֵּיתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אֵין כָּתוּב בָּהּ בְּרָכָה, אֶלָּא וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, שֶׁלֹא נָתַן לוֹ בַּת כָּל עִקָּר. רַבִּי לֵוִי אָמַר תְּלַת, בַּכֹּל, שֶׁהִשְׁלִיטוֹ בְּיִצְרוֹ. בַּכֹּל, שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּחַיָּיו. בַּכֹּל, שֶׁלֹא חָסֵר קֵלָרִין שֶׁלּוֹ כְּלוּם. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא אָמַר בַּכֹּל, שֶׁלֹא חָזַר וְנִסָּה אוֹתוֹ (מדרש רבה, חיי שרה, נט, ז).

חלק מהפרשנים אינם רואים ברכה בהולדת בת. לעומתם, פרשנים אחרים דווקא מפרשים הולדת בת כמקור לברכה ולשפע. בהקשר זה מעניין להביא את דברי רב חסדא בעניין הולדת בת:

אמר רב חסדא: …'ויבן ה' אלוהים את הצלע' (בראשית ב', כב) – מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש (מסכת נידה, מה, ע"ב)

אמר רב חסדא: ולדידי בנתן עדיפן לי מבני (בבא בתרא, קמא, א)

בנותיו של רב חסדא ידועות בכך שהיו צדיקות, חכמות ובעלות מידות טובות. על פי רב חסדא הולדת בת היא זכות גדולה. רב חסדא מדגיש כי לנשים ישנה מידה המייחדת אותן והיא בינה יתרה.

בכל הנוגע לבַּכֹּל בת אברהם הפרשנים שואלים האם היתה בת שרה או בת הגר, ומה היה סדר לידתה ביחס ליצחק. רבי יהונתן איבשיץ מפרש בספרו תפארת יהונתן שבכל היתה אחותו התאומה של יצחק: "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים… וכל שנאמר 'את' מורה כי תאומים נולדו… ואמרו חז"ל: בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה, ולא נזכר בתורה לידתה. אבל נראה שהיא תאומת יצחק וזהו 'את יצחק'."  פרשנות זו נתמכת על ידי רבי אליהו בספרו מור ואוהלות: "ובאמת לא מצינו שילדה לו בת קודם יצחק או לאחריו, ועל כרחך דהולידה עמו כמו בכל השבטים שנולדו עמהם תאומות."

הרשב"א טוען כי בכל נולדה לפני יצחק משום שנאמר "הנה נא עצרני ה' מלדת, אין עצירה בלא התחלה, ובת היתה לו לאברהם, ובכל שמה, ונולדה קודם יצחק." כלומר, שרה ילדה את בַּכֹּל ראשונה ואז עצרה מללדת, ומאוחר יותר נולד יצחק.

הרמב"ן מפרש כי בַּכֹּל נולדה דווקא אחרי יצחק, וזאת על מנת להוכיח את יכולתה של שרה ללדת:

שהיא התמיה שהיו שניהם זקנים, ועד זקנתם לא הצמיחו ולא עשו פרי, ועתה עשו פרי… וכדי להוציא מלב בני אדם, שלא האמינו כי מאברהם ילדה שרה, כי שניהם זקנים, התעברה… וילדה בת, כדי שיאמינו למפרע כי יצחק מאברהם הוא

יצחק ובַּכֹּל נולדים כאשר שרה ואברהם זקנים. פירוש השם בַּכֹּל הוא "השלם על כל חלקיו, מבלי שהושמט דבר." כלומר, בַּכֹּל בת אברהם, מביאה עימה שפע וברכה, ומתקיימת בה הצהרתה של שרה: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה.

לידה של ילד מסמלת חיים חדשים והמשכיות. בביתר העתיקה נהוג היה לטעת עץ ארז כדי לציין הולדת בן, ועץ אורן כדי לציין הולדת בת. בחתונות היו עושים חופה מעצי ארז ואורן כדי לסמן את האיחוד ואת יצירתה של משפחה חדשה:

שהיו נוהגים כשנולד תינוק – שתלו ארז, תינוקת – שתלו תורנית (אורן), וכשהיו נישאים קיצצו אותם [את העצים] ועשו מהם חופה" (תרגום מתוך: תלמוד בבלי, מסכת גיטין, נ"ז, ע"א)

המשורר יהודה עמיחי כתב שיר להולדת בתו, עמנואלה, שנולדה ביום הארוך ביותר בשנה. בשיר מדבר המשורר עם חברו המדען, ופלא הבריאה מביא את המדען לידי שירה ואת המשורר לכדי דיוק. שני החברים רואים עצי אורן מתים, ואל נוכח העצים המתים, הולדת הבת מסמלת את המשך החיים, נצחון האור על החושך, החיים על המוות:

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלְדָה בִּתִּי לֹא מֵת
אַף אִישׁ בְּבֵית הַחוֹלִים וְעַל שַׁעַר הַכְּנִיסָה
הָיָה כָּתוּב: "הַיּוֹם הַכְּנִיסָה לַכֹּהֲנִים מֻתֶּרֶת."
וְזֶה הָיָה בַּיּוֹם הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר שֶׁל הַשָּׁנָה.
וּמֵרֹב שִׂמְחָה

נָסַעְתִּי עִם יְדִידִי אֶל גִּבְעוֹת שַׁעַר הַגַּיְא. רָאִינוּ עֵץ אֹרֶן חוֹלֶה וְחָשׂוּף מְכֻסֶּה רַק אִצְטְרֻבָּלִים אֵין סְפֹר. וּצְבִי אָמַר שֶׁעֵצִים הָעוֹמְדִים לָמוּת מַצְמִיחִים יוֹתֵר אִצְטְרֻבָּלִים מִן הַחַיִּים. וְאָמַרְתִּי לוֹ: זֶה הָיָה שִׁיר וְלֹא יָדַעְתָּ. אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה אִישׁ המדעים הַמְּדֻיָּקִים, עָשִׂיתָ שִׁיר. וְהֵשִׁיב לִי: וְאַתָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה אִישׁ חֲלוֹמוֹת עָשִׂיתָ יַלְדָּה מְדֻיֶּקֶת עִם כָּל הַמִּתְקָנִים הַמְּדֻיָּקִים לְחַיֶּיהָ.
~ יהודה עמיחי

Feature Photo: Kayla Farmer