זרובבלה ששונקין (1929-2004) היא משוררת ופזמונאית. ילידת תל-אביב. בתו הבכורה של אלכסנדר פן (1906-1972) מנישואיו הראשונים לאיזבלה (בלה) דון.

בוגרת מחזור ל"ו (תש"ח) בגימנסיה הרצליה, תל-אביב. שימשה כקשרית ב"הגנה". היא שהעביר את הפקודה לפיצוץ הגשרים ב"ליל הגשרים" ערב מלחמת השיחרור. בזמן מלחמת העצמאות שירתה בלהקת "החישטרון", הלהקה הצבאית הראשונה, יחד עם יפה ירקוני.

Zerubavela Sheshonkin 48 Hours זמן קצר לאחר המלחמה שיחקה בתפקיד אחות בבית חולים "הדסה" בירושלים הנצורה בזמן מלחמת השיחרור בסרט "ארבעים ושמונה שעות ביממה", אחד הסרטים הראשונים שצולמו בישראל.

ששונקין עבדה בלשכת העיתונות הממשלתית, וכתבה טור בעיתון 'דבר'. בשנת 1956 נשאה לברנרד פיין, ולזוג נולדו שני ילדים, אחד מהם, יונתן פיין, הוא סופר בזכות עצמו.

הפזמונים שכתבה ששונקין היוו חלק מהווי החיים בישראל: "כנפיים של צנחן", ו"על שלושה פשעי דמשק", נכתבו והושרו במהלך מלחמת יום הכיפורים, "בואו נשיר" בוצע על ידי עדנה לב בפסטיבל שירי הילדים השלישי. בנוסף לפזמונים כתבה ששונקין גם שירים. "שקיפויות", ספר שירים פרי עטה, פורסם בשנת 1992 בהוצאת אליקם.

שיריה של ששונקין הם שירים ליריים-אישיים, המציגים רגעים של תקווה וסבל של המשוררת ושל זולתה, ומזככים חוויות של התבוננות-עצמית לרגעים צלולים של תובנה ועצב.

בחלק משיריה יוצקת ששונקין תוכן מיתי-נשי חדש בדמויות מקראיות ידועות. בשיר "תחינת שאול", מבקש שאול שלא להפוך למלך אלא להיות אב לילדיו, ב"שבועת הגר" מוצגת הגר כאשה מורדת השורדת את גירושה במדבר.

בשירים רבים של ששונקין ישנה אמירה פוליטית המבקשת שלום בתוך מציאות של מלחמה. בשיר "משחקים אחרים", שמוקדש לילדיה, מבקשת ששונקין מציאות אחרת של תמימות שדומה שנגזלה מילדיה החיים במה שנדמה כמלחמת אין-ברירה. ב"יעל" מופיעה תמיהה על הבחירה להפר את ברית השלום בין מלך חצור לבין חבר הקיני.

Zerubavela Sheshonkin 48 Hours-2 ששונקין מתכתבת גם עם שיריו של אביה, המשורר אלכסנדר פן. השיר "שבועת הגר" של ששונקין עונה לשיר "הגר" של פן. שני השירים נכתבו בתקופות של עימות, אולם בשעה ששירו של פן מצביע דווקא על אפשרות של פיוס, מסמן שירה של ששונקין מלחמה בלתי נמנעת היונקת כוחה מעוולות העבר.

הסרט "48 שעות ביממה" בויים על ידי ויקטור ויקס. בראיון בתוכנית "היו סרטים" מספרת ששונקין: "נקראתי להפגש עם הבמאי. נאמר לי שהוא דובר רוסית וזקוק לעזרה. בדיעבד אני יכולה להגיד שרצו לבדוק אם אתאים לתפקיד".

הסרט מתאר 48 שעות בתקופת מלחמת העצמאות, ובאופן מפתיע בוחר בדמות אשה כדמות המרכזית. זרובבלה ששונקין משחקת בתפקיד נעמי, אחות בבית החולים הדסה בירושלים בזמן המצור על העיר.

זהו הסרט הראשון שהופק בחסות מדינת ישראל, וכפועל יוצא זכה לחשיפה רבה. למרות הצלחתה בתפקיד, ששונקין בחרה שלא לפתח קריירה בתחום הקולנוע. בראיון היא מסבירה: "לא בחרתי להמשיך בקריירה של משחק. זה לא היה בראש מעייני. מה שכן, הצטלמתי יפה" היא צוחקת.

"היו סרטים: 48 שעות ביממה"