מידה ראויה של יאוש

עלילת "הקיסר האל של חולית" מתנהלת ככרוניקה של מוות ידוע מראש. כבר בפרקי הפתיחה של הספר מנבא לטו אטריאידס השני, הקיסר האל של היקום, את סופו. יותר מאשר דיון בשאלת האפשרויות למניעת סוף זה, טמון הענין בספר בבירור המניעים שהובילו את לטו השני לבחור במיזוג עם דג החול וקבלת הפיכתו לעקלתון, תהליך המוביל לאובדן הדרגתי של אנושיותו.

זהו התרגום הראשון לעברית של הספר הרביעי בסידרת ספרי חולית. העלילה מתרחשת כשלושת אלפי שנים לאחר סיום ההתרחשויות המתוארות ב"ילדי חולית". סאגת חולית משתייכת לענף הפנטסיה בספרות המדע הבידיוני, ומאופיינת על ידי עלילת חיפוש (quest) וחניכה. המחפש מזוהה, לרוב, כמשיח העובר מסע פנימי וחיצוני במהלכו הוא נכון להקריב את עצמו למען הבטחת קיומו של העולם. שני הספרים הראשונים בסדרה, "חולית" ו"משיח חולית", מתארים את תהליך החניכה וההתבגרות ואת תקופת הבגרות והשילטון של פול אטריאידס. הספר השלישי והרביעי, "ילדי חולית" ו"הקיסר האל של חולית", מתארים את תהליך החניכה וההשלמה עם הייעוד המשיחי, ואת שלבי הסיום של תקופת שלטונו של לטו אטריאידס השני, בנו של פול.

בניגוד לספרי מדע בדיוני רבים הלוקים בדמויות שטוחות ובייצוג רדוד של נפש האדם, פרנק הרברט מציג בסאגת חולית מציאות מורכבת ורבת פנים. ההתלבטות עימה מתמודד לטו הינה הרחבה של המבחן מולו ניצב פול. פול מגיע לאראקיס כנער, ובפרקי הפתיחה של "חולית" מאבד את אביו ואת מעמדו כדוכס היורש של בית אטריאידס. סכנת החיים בה נתון פול, והדחף לנקום את הבגידה בבית אטריאידס, הם התמריץ הראשוני לקבלת הייעוד המשיחי. בהמשך, חזיונות הנבואה הנגלים בפניו, מעמידים את פול בפני ההכרח הבלתי נמנע שבמלחמת חורמה וקבלת מעמדו כמנהיג הדת המשיחית שסוחפת את היקום. אולם, ב"משיח חולית" פול נרתע מלממש את "שביל הזהב", דרך האמצע שתבטיח את המשך קיומו של היקום ושל האנושות.

לטו, הנולד אל תוך יתמות, לאחר שאביו יצא כמנהג הדררים למות במדבר, מכיל בתוכו את תודעת האבות והאמהות שקדמו לו. כמי שתודעתו התעוררה עוד ברחם אימו, הוא ניחן בזוית ראיה ייחודית בנוגע לאופי האנושי. בסופו של "ילדי חולית", לטו הנער מקבל על עצמו את המיזוג עם דג החול, מיזוג שיבטיח את מימושו של "שביל הזהב". "הקיסר האל של חולית" עוסק במהותו של "שביל הזהב" וביצירת ממשיכי דרך ללטו המצוי בשלבי הסיום של הפיכתו לעקלתון.

לטו מוצג כפילוסוף של המין האנושי, הרואה את בני האדם כמונעים בידי יצר ההשרדות הבא לידי ביטוי באלימות או באהבה. מטרתו של לטו היא לשנות את התשוקה האנושית למלחמה, ולכוון מחדש את התנהגותם של בני האדם לשיתוף פעולה, אהבה וחמלה. הרברט יוצר דיאלוג מעורר סקרנות בנוגע לדרך המימוש של מיזם שאפתני שכזה, אולם הדיונים לא מצליחים להמריא מעבר לקלישאות המגדריות הצפויות של אלימות-גברית ואהבה-נשית. שתי הדמויות המסקרנות ביותר הן דאנקן איידהו וסיונה אטריאידס, ההופכים, כמעט בעל כורחם, לממשיכי חזון "שביל הזהב".

האדם נתפס כמי ששואף לכאוס, הבא לידי ביטוי במלחמה, תוך האחזות, נואשת כמעט, במסגרות התייחסות שרירותיות היוצרות אשליה של וודאות בעולם המשתנה ללא הרף. לטו, שתודעתו הנשית-גברית חובקת את העבר ואת העתיד, מודע עד כאב למבנים שמלבישה התודעה האנושית על המציאות, וטוען כי שיחרורם של בני האדם מקיבעונם המחשבתי טמון ביצירתיות ובהפתעה. סיונה מייצגת את ה"חדש" היצירתי: לוח ריק עליו עשוי להרשם העתיד, מיחידי הסגולה המסוגלים להעלם מזמן לזמן מעיניהם הבוחנות של הרואים את הנולד. איידהו מייצג את הנורמה האנושית הישנה, לפיה ניתן למדוד את התקדמותה והתפתחותה של הנורמה החדשה. למרות היותו של איידהו צפוי-לכאורה, בשל היכרותו רבת השנים עם בני אטריאידס, דווקא הוא הממחיש את יכולת ההפתעה הטמונה בבני האדם.

אם להשתמש באופן חופשי בדבריו של תומס דיטש, הרברט מצליח ליצור דמויות עגולות ומורכבות המאופיינות על ידי "מידה ראויה של ייאוש": חוסר הוודאות והחרדה הקיומית המצויות בבסיס הסבל, האושר והבחירה האנושית. "הקיסר האל של חולית" רחוק מלהשתוות לעוצמה הסוחפת של "חולית", אך עשוי להעניק מספר שעות של הנאה לאוהדי הסאגה.

פרנק הרברט, הקיסר האל של חולית. תרגמה מאנגלית: דורית לנדס. עם עובד. 527 עמ'.