|
מי באש לאונרד כהן. תרגם: אורי דותן בוכנר
ומי באש, מי במים מי לאור חמה, מי בליל אפלה מי בסבל רב, מי סתם כך מי ביום פריחה אביבית, מי בגסיסה איטית ומה אומַר? מי הוא זה, מי המבקש?
ומי בנפילה, מי בתרופות הרגעה מי בממלכת האהבה, מי באיבחה מהירה מי במפולת שלגים, מי באבקת סמים מי בתאוות בִּצְעוֹ, מי בגלל רעבונו ומה אומַר? מי הוא זה, מי המבקש?
ומי בהשלמה אמיצה, מי בתאונה מי גלמוד בבדידותו, מי אל מול מראתו מי בפקודת גבירתו, מי בידיו שלו מי אסור בכבלים, מי בכוחות רבים ומה אומַר? מי הוא זה, מי המבקש? |
Who by fire Leonard Cohen
And who by fire, who by water, Who in the sunshine, who in the night time, Who by high ordeal , who by common trial, Who in your merry merry month of May, Who by very slow decay , And who shall I say is calling?
And who in her lonely slip , who by barbiturate, Who in these realms of love, who by something blunt , And who by avalanche , who by powder , Who for his greed, who for his hunger, And who shall I say is calling?
And who by brave assent, who by accident, Who in solitude, who in this mirror, Who by his lady's command, who by his own hand, Who in mortal chains , who in power, And who shall I say is calling? |
את השיר Who by Fire כתב ליאונרד כהן בהשראת הפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר כחלק מתפילות ראש השנה ויום הכיפורים. בראיון משנת 1979 מספר כהן שהוסיף את השורה החוזרת and who shall I say is calling כשאלה קיומית השואלת מי או מה קובע אם נחיה ואם נמות.
פירושה הפשוט של השאלה who is calling הוא, מי מתקשר? אולם, calling הוא גם ייעוד, ו- to call הוא גם ביקור.
עם פרוץ מלחמת יום כיפור, הגיע לאונרד כהן לישראל כדי לעזור במאמץ המלחמתי.
הוא נשלח להופיע מול חיילים, ביחד עם זמרים אחרים.
על ההופעות בזמן המלחמה מספר אושיק לוי:
"[לאונרד כהן] רצה לעבוד בקיבוץ ואמרתי לו 'מה פתאום קיבוץ?, בוא לשיר', והוא אמר שהשירים שלו עצובים מדי. הצלחתי לשכנע אותו … ונסענו כבר באותו יום לחצור. לאונרד מאוד התרגש, ההאנגר היה מפוצץ חיילים והם קיבלו אותו בשאגות כשמתי כספי מלווה אותו … הופענו בין שש לשמונה הופעות ביום … כשאתה עושה שש-שמונה הופעות ביום כשמטוסים עפים מעליך, אתה רק רוצה לרומם את רוחם של החיילים. אני זוכר איך הופענו לצנחנים שיצאו לכיוון סואץ ועמדנו עם הגיטרות ושרנו, ובערב ראינו אותם חוזרים לבית חולים שדה, ועזרנו לסחוב את חלקם על אלונקות עם כל מיני צרות שלא נדע. זה היה מאוד קשה ונחרת מאוד חזק … "
איננו שולטים במועד לידתנו, איננו שולטים במועד מותנו. אין לנו שליטה או בחירה בנוגע לדרך בה ניוולד ולדרך בה נמות. החיים עצמם, בזמן הווה, הם הזמן היחיד הנתון לנו להיות בו באמת ובתמים. השאלה הפשוטה – מי הוא זה, מי המבקש? – שנשאלת בהמשך לרצף של דרכים שונות לחיות או למות, היא קריאה לנוכחות. נוכחות פשוטה בזמן הווה, על האש ועל המים שהוא מביא.
הציטוטים מתוך:
40 שנה למלחמת יום כיפור: אמנים חוזרים להופעות בחזית, מאת נדב מנוחין. 13.9.2013
קרן פייט הַנְשָׁמָה מִילּוּלִית 