פרד קסידי מצטרף בעל כורחו למצוד אחר אבן-כוכב, חפץ חייזרי סמלי ומסתורי שהתקבל כחלק מעסקת חליפין בין התרבות האנושית לבין הציוויליזציה הגלקטית. במהלך המסע נפתרת, באופן חלקי, תעלומת אבן הכוכב, ופרד עצמו עובר תהליך התמרה המוביל אותו, כמעט בעל כורחו, לשינוי פיזי ונפשי מפתיע.
בספריו הידועים יותר יוצר זילזני מציאות בידיונית המבוססת על מיתולוגיה. "אדון האור" מתבסס על פנתאון האלים ההינדי, "יצורי אור וחושך" מבוסס על המיתולוגיה המצרית, וסדרת ספרי "אמבר" בונה עולם פנטסטי שלם, שהפך עם השנים למיתולוגיה מודרנית בזכות עצמה. לעומתם, "מפתחים בחול" מתאר עולם עתידני ריאליסטי למדי, ומתמקד בהשפעת המפגש בין האנושות לבין החייזרים על האדם החוקר.
פרד קסידי הוא סטודנט הלומד לתואר ראשון כשלוש עשרה שנים, ועושה ככל יכולתו להמשיך את מעמדו כסטודנט מן המניין מבלי לסיים את לימודיו ולקבל את התואר. הסטודנט הנצחי, שתאוות המחקר שלו נקיה משאיפה לתארים או משרות, מכיר באופן יסודי את תקנות האוניברסיטה, עומד על זכותו "לעשות כל דבר שלא ניתן למנוע ממני לעשות," ולוקה בדחף בלתי נשלט לטפס על בניינים.
הדיבוק השולח את פרד לדלג בין גגות למגדלים מהווה מטאפורה לצורך האנושי לחקור, להשיג ולגלות. בשיחה עם פרופסור דובסון, אחד מיועצי הלימודים שלו (המתגלה בהמשך גם כמורה דרך לחיים), פרד מתוודה כי אמנם הוא חש תחושה של התעלות כשהוא מגיע לראש המגדל, אולם יותר מתחושת ההישג ומציאת פרספקטיבה רחבה וטובה יותר, ישנו הרצון להמשיך ולהעפיל עוד ועוד כלפי מעלה: "אני תמיד רוצה להמשיך עוד קצת למעלה, ואני תמיד מרגיש שאני כמעט יכול, שאני ממש עומד לעשות את זה."
הפרופסור, העומד בסיומה של הקריירה האקדמית שלו ובכך "פורש מהמירוץ המכוער," תמה כיצד ירגיש פרד לו טיפס על כיפה או צריח כנסיה קשים במיוחד "ואז כשאתה מגיע לנקודה שבה אתה מבין שהצלחת, שהגעת, אתה נושא את עיניך ורואה שמישהו אחר כבר נמצא שם למעלה… איך אפשר לעלות עוד קצת אחרי משהו שהוא אנטי-קליימקס כזה?"
פרופ' דובסון מקביל בין הטיפוס לגובה לבין המפגש הראשון עם החייזרים, המתגלים כציוויליזציה עתיקה ומפותחת המקדימה את המין האנושי בשנות אור, ומצהיר, בגילוי לב אנושי מאוד, "אולי באיזשהו מקום עמוק בתוכי, רציתי שנהיה לבדנו בקוסמוס – שנתבע לעצמנו את כל זה, או שכל החייזרים שנפגוש יהיו קצת נחשלים לעומתנו…אבל כעת אנחנו הפרובנציאליים."
בסופו של הספר מגיע הפרופסור להשלמה מפוייסת עם הצורך להיות הראשון והטוב ביותר, ומקבל את האפשרות שעל מנת להיות מיוחד אין צורך להיות יחיד. השלמה זו מובילה את פרד לבחירת קריירה משעשעת, אם גם צפויה למדי.
פרד הוא דמות הגיבור הטיפוסי האופייני ליצירתו של רוג'ר זילזני: אינטלקטואל שנון המתבונן בעולם מנקודת מבט מהורהרת ומעט מלנכולית, בעל יכולת נדירה לראות את הגיחוך והאירוניה במצבים אליהם הוא נקלע. הנרטיב, המסופר בגוף ראשון, יוצר אינטימיות כמעט מיידית בין הקורא לבין פרד, החולק עם קוראיו את כל הגוונים של חוויית המציאות שלו, ממחשבות רציונליות ועד הזיות ופחדים.
הספר "מפתחים בחול" פורסם במקור כסיפור בהמשכים במגזין המדע הבידיוני "אנאלוג." הפירסום בהמשכים יוצר מבנה עלילת מרדף אפיזודלית עמוסה בהתרחשויות ושיאים דרמטיים. בניית הדמויות של זילזני אופיינית ליצירות אפיזודליות המתפרסמות בהמשכים. דמותו של המספר-הגיבור היא הדמות היחידה המפותחת באופן מלא. כל שאר דמויות בני האדם והחייזרים מופיעות ונעלמות על בסיס חלקן בקידום עלילת המצוד אחר אבן הכוכב, ונחלקות באופן ברור למדי בין דמויות המגינות על פרד ומקדמות את השבתה של אבן הכוכב למקומה, לבין דמויות המאיימות על חייו של פרד ומסכנות את הברית הטריה בין האנושות לבין הציוויליזציה הגלקטית.
אוהדי המדע הבידיוני, המורגלים לדמויות חייזרים יצירתיות, ימצאו מימד של שעשוע (או לחילופין זעזוע) בעובדה שהחייזרים "בני התרבויות רבות העוצמה בגלקסיה" בוחרים ללבוש דמויות של חיות או צמחים בבואם לפגוש את בני האדם.
בקריאה ראשונה, "מפתחים בחול" הינו ספר מתח משעשע הנקרא בנשימה עצורה. בקריאה שניה מתגלה אבן הכוכב, אחריה מנהלות כל הדמויות מצוד, כסוג של 'מק'גאפין'. המונח 'מק'גאפין', שהוטבע על ידי אלפרד היצ'קוק, מתיחס למרכיב עלילתי המרכז סביבו את תשומת הלב של הצופים ומניע את העלילה קדימה בהיותו משאת ליבן של כל הדמויות, אך מתגלה בסופו של המרדף כחלום שווא ריק מתוכן.
זילזני עצמו מרמז על היותה של אבן הכוכב המחשה למופרכותם של הדברים באמצעות אלוזיות לחיוכו המרחף ללא גוף של חתול הצ'שייר מ"אליס בארץ הפלאות" ולסנארק המתגלה כבוג'ום ומעלים את המוצא אותו, בסיומו של "ציד הסנארק" של לואיס קרול. אבן הכוכב הינה חוויה של העדר שאינה ריקה מתוכן, אלא שהתוכן אינו העיקר שלה; מעין התבוננות ללא מתבונן המשקפת את הנחיותיו של חתול הצ'שייר לאליס: "אם אינך יודעת לאן את הולכת, כל דרך תוביל אותך לשם".
מפתחים בחול, רוג'ר זילזני. תרגמה מאנגלית: דורית לנדיס. הוצאת עם עובד. 215 עמ'.
"המתגלים כציוויליזציה עתיקה ומפותחת המקדימה את המין האנושי בשנות אור". שנת אור היא יחידת מרחק ולא יחידת זמן. מוזר לראות ביטוי כזה דווקא בביקורת על ספר של זילזני.
חג שמח.
אכן שנת אור היא יחידת מרחק, אבל הביטוי to be light years away משמעו להיות מרוחק בזמן מהאירוע/ההתפתחות עליה מדובר. אם הרקע שלך הוא פיזיקה, זה אולי מוזר לראות ביטוי כזה, אם הרקע שלך הוא ספרות אנגלית זה מאוד הגיוני. כל אחד מטפס על גגות משלו 🙂 חג שמח
תודה על ההסבר וחג שמח גם לך.
(קצת מוזר לי לפתח תגובה מתמשכת סביב נושא שנראה כה שולי, בעיקר משום שאיני נוטה להגיב בבלוגים ("איני נוטה" זו לשון המעטה, פשוט איני עושה זאת) ובכ"ז… קראתי את תגובתך ואז קראתי את "איך להגיב כאן" ואז קראתי גם את ה"אודות" ולאחר התלבטות החלטתי לנסות ולענות על דברייך, אני מקווה שתגובתי תתקבל כפי שנכתבה, ללא כעס או רצון להתנצחות אלא מתוך עניין כן בכתיבה, קריאה ותרגום.
הביטוי אכן קיים באנגלית, כפי שציינת, אבל הרשימה שלך כתובה עברית. כמי שאמונה על ספרות אנגלית את ודאי מבינה את כוונתי. יתרה מזאת, כמי שמדריכה סדנאות כתיבה ומנחה סטודנטים בכתיבה אקדמית הרי שיש לעמדותייך בנושאים אלו משקל יתר (וכמי שקורא עבודות אקדמיות מדי פעם, אני בהחלט מברך על כל מי שלוקח על עצמו את המשימה להורות כתיבה).
ולסיום, בספרות אנגלית אני מבין מעט מאוד (מזה שנים שאני תקוע בתחום הצר שבין וויליאם בלייק לג'ון קלייר) אבל להגנתי אומר שבפיזיקה אני מבין עוד פחות.
תודה מראש וסליחה אם חרגתי מכללי המקום, צ.
עבור אנשים שעוסקים במילים – במחקר ספרות, בכתיבה או בקריאה – העיסוק במילים הוא מרתק ומבורך ורחוק מלהיות שולי. השאלה שלך שלחה אותי לבדוק במילונים, והנה הממצאים. שנת אור (באסטרונומיה) היא המרחק שעובר האור במהלך שנה. הביטוי משמש לציון מרחקים גדולים. מרחק שנת אור (כביטוי לשוני) קיים גם בעברית, ומשמעו מרחק תודעתי או פער גדול. בהקשר המסויים של הספר, פרופ' דובסון מקונן על פערי הידע בין החייזרים לבין האנושות שהיקפם עצום באותה המידה ששנות אור מציינות מרחקים גדולים. ככל שידיעותי הבסיסיות למדי בפיזיקה מגיעות, הרי שקיים קשר בין מרחב/מקום לבין זמן, כך שיתכן שהשימוש בביטוי בהקשרו הלשוני אינו תלוש עד כדי כך גם מהקשרו בפיזיקה/אסטרונומיה
עוד תוספת קטנה בהקשר של האנגלית, באנגלית הביטוי גם משמש ביחס לזמן, כמו במשפט: It all happened when I was at college which seems light years away now that I’m over 50