אם אינך יודע לאן אתה הולך, כל דרך תוביל אותך לשם

פרד קסידי מצטרף בעל כורחו למצוד אחר אבן-כוכב, חפץ חייזרי סמלי ומסתורי שהתקבל כחלק מעסקת חליפין בין התרבות האנושית לבין הציוויליזציה הגלקטית. במהלך המסע נפתרת, באופן חלקי, תעלומת אבן הכוכב, ופרד עצמו עובר תהליך התמרה המוביל אותו, כמעט בעל כורחו, לשינוי פיזי ונפשי מפתיע.

בספריו הידועים יותר יוצר זילזני מציאות בידיונית המבוססת על מיתולוגיה. "אדון האור" מתבסס על פנתאון האלים ההינדי, "יצורי אור וחושך" מבוסס על המיתולוגיה המצרית, וסדרת ספרי "אמבר" בונה עולם פנטסטי שלם, שהפך עם השנים למיתולוגיה מודרנית בזכות עצמה. לעומתם, "מפתחים בחול" מתאר עולם עתידני ריאליסטי למדי, ומתמקד בהשפעת המפגש בין האנושות לבין החייזרים על האדם החוקר.

פרד קסידי הוא סטודנט הלומד לתואר ראשון כשלוש עשרה שנים, ועושה ככל יכולתו להמשיך את מעמדו כסטודנט מן המניין מבלי לסיים את לימודיו ולקבל את התואר. הסטודנט הנצחי, שתאוות המחקר שלו נקיה משאיפה לתארים או משרות, מכיר באופן יסודי את תקנות האוניברסיטה, עומד על זכותו "לעשות כל דבר שלא ניתן למנוע ממני לעשות," ולוקה בדחף בלתי נשלט לטפס על בניינים.

הדיבוק השולח את פרד לדלג בין גגות למגדלים מהווה מטאפורה לצורך האנושי לחקור, להשיג ולגלות. בשיחה עם פרופסור דובסון, אחד מיועצי הלימודים שלו (המתגלה בהמשך גם כמורה דרך לחיים), פרד מתוודה כי אמנם הוא חש תחושה של התעלות כשהוא מגיע לראש המגדל, אולם יותר מתחושת ההישג ומציאת פרספקטיבה רחבה וטובה יותר, ישנו הרצון להמשיך ולהעפיל עוד ועוד כלפי מעלה: "אני תמיד רוצה להמשיך עוד קצת למעלה, ואני תמיד מרגיש שאני כמעט יכול, שאני ממש עומד לעשות את זה."

הפרופסור, העומד בסיומה של הקריירה האקדמית שלו ובכך "פורש מהמירוץ המכוער," תמה כיצד ירגיש פרד לו טיפס על כיפה או צריח כנסיה קשים במיוחד "ואז כשאתה מגיע לנקודה שבה אתה מבין שהצלחת, שהגעת, אתה נושא את עיניך ורואה שמישהו אחר כבר נמצא שם למעלה… איך אפשר לעלות עוד קצת אחרי משהו שהוא אנטי-קליימקס כזה?"

פרופ' דובסון מקביל בין הטיפוס לגובה לבין המפגש הראשון עם החייזרים, המתגלים כציוויליזציה עתיקה ומפותחת המקדימה את המין האנושי בשנות אור, ומצהיר, בגילוי לב אנושי מאוד, "אולי באיזשהו מקום עמוק בתוכי, רציתי שנהיה לבדנו בקוסמוס – שנתבע לעצמנו את כל זה, או שכל החייזרים שנפגוש יהיו קצת נחשלים לעומתנו…אבל כעת אנחנו הפרובנציאליים."

בסופו של הספר מגיע הפרופסור להשלמה מפוייסת עם הצורך להיות הראשון והטוב ביותר, ומקבל את האפשרות שעל מנת להיות מיוחד אין צורך להיות יחיד. השלמה זו מובילה את פרד לבחירת קריירה משעשעת, אם גם צפויה למדי.

פרד הוא דמות הגיבור הטיפוסי האופייני ליצירתו של רוג'ר זילזני: אינטלקטואל שנון המתבונן בעולם מנקודת מבט מהורהרת ומעט מלנכולית, בעל יכולת נדירה לראות את הגיחוך והאירוניה במצבים אליהם הוא נקלע. הנרטיב, המסופר בגוף ראשון, יוצר אינטימיות כמעט מיידית בין הקורא לבין פרד, החולק עם קוראיו את כל הגוונים של חוויית המציאות שלו, ממחשבות רציונליות ועד הזיות ופחדים.

הספר "מפתחים בחול" פורסם במקור כסיפור בהמשכים במגזין המדע הבידיוני "אנאלוג." הפירסום בהמשכים יוצר מבנה עלילת מרדף אפיזודלית עמוסה בהתרחשויות ושיאים דרמטיים. בניית הדמויות של זילזני אופיינית ליצירות אפיזודליות המתפרסמות בהמשכים. דמותו של המספר-הגיבור היא הדמות היחידה המפותחת באופן מלא. כל שאר דמויות בני האדם והחייזרים מופיעות ונעלמות על בסיס חלקן בקידום עלילת המצוד אחר אבן הכוכב, ונחלקות באופן ברור למדי בין דמויות המגינות על פרד ומקדמות את השבתה של אבן הכוכב למקומה, לבין דמויות המאיימות על חייו של פרד ומסכנות את הברית הטריה בין האנושות לבין הציוויליזציה הגלקטית.

אוהדי המדע הבידיוני, המורגלים לדמויות חייזרים יצירתיות, ימצאו מימד של שעשוע (או לחילופין זעזוע) בעובדה שהחייזרים "בני התרבויות רבות העוצמה בגלקסיה" בוחרים ללבוש דמויות של חיות או צמחים בבואם לפגוש את בני האדם.

בקריאה ראשונה, "מפתחים בחול" הינו ספר מתח משעשע הנקרא בנשימה עצורה. בקריאה שניה מתגלה אבן הכוכב, אחריה מנהלות כל הדמויות מצוד, כסוג של 'מק'גאפין'. המונח 'מק'גאפין', שהוטבע על ידי אלפרד היצ'קוק, מתיחס למרכיב עלילתי המרכז סביבו את תשומת הלב של הצופים ומניע את העלילה קדימה בהיותו משאת ליבן של כל הדמויות, אך מתגלה בסופו של המרדף כחלום שווא ריק מתוכן.

זילזני עצמו מרמז על היותה של אבן הכוכב המחשה למופרכותם של הדברים באמצעות אלוזיות לחיוכו המרחף ללא גוף של חתול הצ'שייר מ"אליס בארץ הפלאות" ולסנארק המתגלה כבוג'ום ומעלים את המוצא אותו, בסיומו של "ציד הסנארק" של לואיס קרול. אבן הכוכב הינה חוויה של העדר שאינה ריקה מתוכן, אלא שהתוכן אינו העיקר שלה; מעין התבוננות ללא מתבונן המשקפת את הנחיותיו של חתול הצ'שייר לאליס: "אם אינך יודעת לאן את הולכת, כל דרך תוביל אותך לשם".

מפתחים בחול, רוג'ר זילזני. תרגמה מאנגלית: דורית לנדיס. הוצאת עם עובד. 215 עמ'.