סגול הוא צבע החופש

"בנסוקה התחיל הכל. הגינה הקטנה של דודה איפאומה ליד מרפסת הבית שלה בנסוקה היא שהתחילה לפוגג את הדממה. המרדנות של ג'ג'ה נראתה לי עכשיו כמו ההיביסקוס הסגול הניסיוני של דודה איפאומה: נדיר, ריחני, עם נימים של חופש, סוג אחר של חופש מזה שההמונים המנופפים עלים ירוקים שרו עליו בכיכר הממשלה לאחר ההפיכה – חופש להיות, לעשות"

"היביסקוס סגול" הוא ספר הביכורים של צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. הספר מתאר את תהליך חניכותה והתבגרותה של קמבילי בת החמש-עשרה. קמבילי ואחיה ג'ג'ה גדלים בצל אביהם הנוקשה, המנהל את המשפחה ביד רמה, בהתאם לתפיסת עולמו חסרת הפשרות.

"דודה איפאומה אמרה פעם שפאפא הוא יותר מדי תוצר של הקולוניאליזם. היא אמרה את זה על פאפא בדרך מתונה, סלחנית, כאילו אין זו אשמתו, כמו שמדברים על אדם שמלהג מתוך קדחת מלריה"

קמבילי, המספרת את הסיפור מנקודת מבטה, עוברת תהליך שינוי בנוגע לאופן בו היא רואה את אביה ואת עצמה. תחילה קמבילי מעריצה את אביה הנוקשה. האב, קתולי אדוק, מאמץ לחלוטין את דרכי האדם הלבן ומתעקש לדבר אנגלית גם עם בני משפחתו. הוא סולד מדרכיה המסורתיות של ניגריה, ומכנה את אביו הזקן, השומר על האמונות העממיות, "כופר." כל סטיה מעקרונותיו הנוקשים של האב גוררת ענישה חמורה ואלימה, וקמבילי מתארת עולם מחניק של פחד ושתיקה.

האדם היחיד העומד מול יוג'ין, האב השתלטן והאלים, הוא אחותו, איפאומה: "דמיינתי אם קדמונית גאה, צועדת כברת דרך כדי להביא מים בכד חרס מעשה יד, מיניקה תינוקות עד שלמדו ללכת ולדבר, נלחמת מלחמות ובידה מצ'טות שהושחזו באבנים חמות משמש."

איפאומה הופכת למודל אותו כמהה קמבילי לחקות: "באותו לילה חלמתי שאני צוחקת, אבל הצחוק לא נשמע כמו הצחוק שלי, למרות שלא ידעתי בדיוק איך הצחוק שלי נשמע. זה היה צחוק גרוני, מתגלגל ומתפרץ כמו של הדודה איפאומה"

את צחוקה ואת קולה מוצאת קמבילי בנסוקה, בביתה של דודתה, איפאומה. בנסוקה מגלה קמבילי גישה נינוחה ומתונה יותר לחיים. למרות המחסור החומרי בנסוקה, בביתה של הדודה איפאומה מוצאת קמבילי צחוק ושירה, חירות מחשבתית וחמלה אנושית. איפאומה אינה דבקה בעקרונות, כמו יוג'ין, אביה של קמבילי, ורואה במרדנות דבר חיובי כל עוד היא נעשית במידה, "התרסה היא כמו מריחואנה – איננה דבר רע אם משתמשים בה נכון."

אדיצ'יה יוצרת הקבלה בין ג'ג'ה, אחיה של קמבילי, לבין המלך ג'ג'ה מאופובו שסירב למכור נשמתו לבריטים ולא התיר להם שליטה בכל המסחר. הבריטים הגלו אותו לאיי הודו המערבית, והוא מעולם לא חזר לממלכתו. בהתאמה לשמו, ג'ג'ה יהיה הראשון מבני המשפחה שימרוד באב ובעקרונותיו הנוקשים. נס המרד שיצית יתסיס את היחסים המשפחתיים ויסתיים באסון. ג'ג'ה ישלם בגופו ובחירותו את המחיר הכבד של השיחרור מהאב השתלטן.

עם התקדמות העלילה רגשותיה של קמבילי כלפי אביה משתנים. ההערצה המעורבת בפחד, מתחלפת בעצב ובכאב כלפי האב שעקרונותיו מובילים אותו להתנהגות מורכבת מלאת סתירות. יוג'ין מחלק צדקה בסתר לעניים ותומך במאבק האופוזיציה כנגד השילטון המסואב בניגריה, ובמקביל אותם עקרונות נעלים ונוקשים גורמים לו להיות אכזר ואלים כלפי ילדיו ואשתו: "כל מה שאני עושה אני עושה לטובתך," הוא אומר לבתו, שחווה את אהבתו ככוויה צורבת.

לא רק את קולה מוצאת קמבילי בנסוקה, אלא גם אהבה. אהבה בלתי אפשרית לאב אמאדי, הכומר הקתולי. אהבה זו, שנרמז עליה שהיא הדדית אך בלתי ממומשת, עוזרת לקמבילי למצוא את קולה, ובהמשך להגיע להשלמה עם הסתירות והכאב שבחייה: " איננו יריבים אלוהים ואני," היא אומרת לקוראים, "אנחנו פשוט חולקים. כבר אינני מתלבטת אם האהבה שלי לאב אמדי היא האהבה הנכונה. אני פשוט אוהבת אותו."

היביסקוס סגול, מאת צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. תרגמה מאנגלית: ג'וד שבא. הוצאת מחברות לספרות, 2005.