"הדרום הלח היה מלא יתושים ואנימיסטים וערב רב של שבטים. שבט בני היורובה היה הגדול ביותר בדרום-מערב. בדרום-מזרח, בני איגבו התגוררו בקהילות רפובליקניות קטנות. הם היו מרדנים, ושאפתנים במידה מדאיגה. כיוון שלא המליכו על עצמם מלכים כפי שמכתיב השכל הישר, הבריטים מינו מתוכם 'צ'יפים מורשים' משום ששלטון עקיף זול יותר עבור הכתר. מיסיונרים הורשו לבוא ולאלף את הפגאנים, והנצרות והחינוך שהביאו איתם שיגשגו במקום. ב- 1914 איחד המושל הכללי את הצפון עם הדרום, ואשתו היא שבחרה את השם. כך נולדה ניגריה"

"חצי שמש צהובה" מספר את סיפורה של מלחמת האזרחים בניגריה. המלחמה, שנמשכה שלוש שנים, החלה ב 30.5.1967 והסתיימה ב 15.1.1970, גבתה קרוב לשלושה מיליון קורבנות, בעיקר כתוצאה מרעב ומחלות.

ניגריה היא איחוד מלאכותי של שלושה איזורים שונים מנטאלית. איזור הצפון מאוכלס ברובו על ידי בני שבט ההאוסה, מוסלמים בדתם בעלי משטר היררכי שהתאים לאינטרסים של השלטון הבריטי הקולוניאליסטי. איזור הדרום מאוכלס ברובו על ידי בני היורובה והאיגבו. ניגריה זכתה לעצמאות בשנת 1960. בשנת 1966 בעיקבות אי שקט פוליטי, הפיכות צבאיות וניסיון לרצח עם שכוון כנגד בני איגבו, הכריזו בני האיגבו בדרום-מזרח ניגריה כי הם מתנתקים מניגריה ומייסדים את ביאפרה כמדינה עצמאית. הדגל שנבחר למדינה החדשה מתאר שמש זורחת מתוך ים שחור, סמל לעתיד הזוהר החדש שצפוי לבני איגבו החופשיים.

התקוות הגבוהות התנפצו על סלעי המציאות האכזרית. מדינות שחורות רבות באפריקה חששו שביאפרה עצמאית תעודד יוזמות נוספות של פרישה. בריטניה ומדינות מערביות נוספות תמכו בניגריה כתוצאה מאינטרסים כלכליים. איזור ביאפרה היה עשיר בנפט ושילוב נפיץ של יריבות בין שבטים ואינטרסים כלכליים ופוליטיים מערביים ואפריקאים, הובילו למלחמת אזרחים עקובה מדם במהלכה הורעבו תושבי ביאפרה. השם ביאפרה הפך לשם נרדף לרעב ולסבל. אמהות העולם המערבי השבע הזהירו את ילדיהם שאם לא יאכלו כהלכה יראו כמו הילדים נפוחי הבטן מביאפרה.

שם הספר, "חצי שמש צהובה", לוכד את הדימוי הויזואלי של הדגל הלאומי שהתקיים במשך שלוש שנים, את התקוות השבטיות, ואת האכזריות, החמלה ומורכבות היחסים האנושיים שבאו לידי ביטוי במהלך מלחמת האזרחים.

half-of-a-yellow-sun מהלך האירועים מתואר משלוש נקודות מבט. אוגוו, נער מכפר עני העובד כמשרת אישי של מרצה באוניברסיטה; אולאנה, אשה צעירה שנטשה חיי עושר בלאגוס כדי לחיות עם מאהבה הכריזמטי; וריצ'ארד, אנגלי ביישן שמגיע לניגריה כדי לכתוב ספר ולהכיר את אפריקה ומתאהב באחותה התאומה של אולאנה. מלחמת האזרחים קורעת אותם זה מזה, ומשיבה אותם זה אל זרועות זה חבולים, כואבים ולמודי חוכמה שרק החיים במדינה שסועת מלחמה יכולים ללמד.

אולאנה וקאיננה, שתי האחיות התאומות, מייצגות את נפשה השסועה של ניגריה שעדיין מחפשת את זהותה. האחיות הן בנותיו של צ'יף ממונה שעשה את הונו מתוך ניצול עוולות הקולוניאליזם ושיתוף פעולה עם השחיתות השילטונית בניגריה שלאחר סיום השילטון הבריטי. שתיהן בעלות השכלה גבוהה, נשות העולם הגדול, ומייצגות את הריאליזם המערבי המפוכח. אולם, ככל שמתפתחת העלילה שתיהן מבטאות חוויית מציאות מאגית המביאה לידי ביטוי כמיהה שאינה ניתנת להבעה מילולית או לוגית, כמיהה שבאה לידי ביטוי בבני הזוג שהן בוחרות להן, בבחירותיהן הרות הגורל במהלך מלחמת האזרחים, ובגורל שמזמנת להן המציאות.

ברובד הגלוי הספר הוא רומן היסטורי ריאליסטי המבוסס על הסיפורים ששמעה הסופרת, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה, מהוריה ועל ספרי זיכרונות המתעדים את תקופת המלחמה. ברובד הסמוי הספר משלב את מיתוס האביקו (במיתולוגיית שבט היורובה) או האובנג'ה (במיתולוגיית שבט האיגבו), ילד החלום המתקיים בו זמנית בשני מישורי קיום, ישות המצויה בשני עולמות.

המציאות אותה מתארת אדיצ'י ב"חצי שמש צהובה" היא מציאות חיי היום יום. פרטי החיים של שיחות קטנות, עזרה הדדית, מאכלים, צמחי גינה, שיחות בין חברים. יחסים אנושיים הנרקמים ונפרמים, לעיתים נושאים באומץ במכות החיים ויכולים להם, לפעמים נשברים תחת העומס של הסבל. איש אינו יוצא נקי מזוועות מלחמה האזרחים, ויחד עם זאת איש אינו אשם. גדולתה של אדיצ'יה היא בתיאור המצב המורכב, ציור תמונה רגישה של סבל, כאב ורגעים של אושר. הקורא אינו מתבקש לשפוט או להצביע על אשמים, אלא להיות עד לסבל האנושי ולעוולות שגורמים בני אנוש זה לזה בשם אידיאולוגיה ותאוות בצע. כפי שנהג לומר אביה של אדיצ'יה: אגהה אג'וקה, המלחמה מכוערת מאוד.

צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה, חצי שמש צהובה. הוצאת מחברות לספרות. מאנגלית: יעל אכמון. 508 עמודים

*

בשנת 2013 הופק סרט בהתבסס על ספרה של נגוזי. זהו סרט הבכורה של הבמאי הניגרי ביי בנדלה (Biyi Bandele), ותנדי ניוטון משחקת בתפקיד אולאנה. “הייתי צריך לבצע כמה החלטות קשות בזמן שכתבתי את התסריט, ונזקקתי לשנים מספר כדי להגיע לתוצאה ממנה אהיה מרוצה,” סיפר בנדלה בראיון ל- CNN. עיכוב נוסף נבע מהעובדה שבנדלה חיכה להסכמתה של תנדי ניוטון לשחק בסרט: “פשוט הרגשתי שהיא תהיה מושלמת לתפקיד, אבל נאלצתי לחכות כמה שנים עד שהיא תשתכנע”

זה הטריילר של הסרט