jump to navigation

סיפורי אוכל: לחמניות גבינה לפסח 30 במרץ 2013

Posted by Keren Fite in סיפורי אוכל, פסח, שירי חג מועד ונופל.
Tags: , , , , , , , , , , , ,
trackback

יש האומרים שאם לא טעמתם לחם גבינה (Pão de Queijo) לא ביקרתם בברזיל. אמנם מעולם לא ביקרנו בברזיל, אבל חיפושי אחר לחם כשר לפסח הובילו עד אמריקה הלטינית וקמח הטפיוקה.

קמח הטפיוקה הוא עמילן המופק משרש צמח היוקה, הידוע גם בשם קסבה ו- מאניוק
(manihot esculenta). במיתוסים של התרבויות האנדיאניות של אמריקה הלטינית,  צמח היוקה הוא מתנת האלים המבטיחה את קיומם של בני האנוש.

מיתוס אחד מספר על אשה משבט הטוּפִּי שבתה גוועה מרעב. באבלה הגדול, האשה אינה יכולה להפרד מילדתה המתה, וקוברת אותה תחת רצפת בקתת הקש שלה. האלים, שעדים לאבלה הכבד של האם וחומלים עליה, שולחים אל הבקתה רוח יער בשם מאני. רוח היער הופכת את גופת הילדה לשרשי צמח היוקה, שמקבל את השם מאני-יוקה (manioca) 'שרש רוח היער' והופך להיות רכיב מרכזי בתזונת השבטים האנדיאנים.

הקשרים הנסתרים מעין: עבדים היינו ולחמניות גבינה

ב- 1531 מגיעים ראשוני המתיישבים מפורטוגל לברזיל. המתיישבים הפורטוגזים מנסים לשעבד את בני ובנות שבט הטוּפִּי, ולהשתמש בהם כעבדים במטעים ובמכרות, אך נתקלים בהתנגדות עזה. הכישלון מוביל ליבוא עבדים מאפריקה לברזיל.

מקורו של לחם הגבינה הוא במחוז מינאס ז'ריאס (Minas Gerais), שנוסד על ידי מתיישבים שחיפשו זהב, אבני חן, ובהמשך גם יהלומים. שרש היוקה היה מזון שיועד למעמדות הגבוהים. העבדים השחורים הסתפקו בעמילן היוקה שנותר בקערות העץ בהן רחצו ועיבדו את שרש היוקה. הם גילגלו את עמילן היוקה לכדורים ואפו אותם ללחם בסיסי.

כאשר התפתחו חוות בקר ומשק חי בברזיל, ולעבדים היתה גישה לחלב ולביצים, הפך הלחם הבסיסי ללחמניות גבינה עסיסיות. כיום מוגשות לחמניות הגבינה ביחד עם קפה כארוחה קלה המוגשת לאורחים.

לחמניות גבינה ברזילאיות כשרות לפסח

מה צריך?

כ- 100 מ"ל שמן צמחי

כ- 150 מ"ל חלב

כ- 350 גר' קמח טפיוקה

כ- 120 גר' גבינה בולגרית קשה מפוררת ו/או גבינת פרמז'ן (אנחנו השתמשנו בגבינה בולגרית)

1 ביצה

איך להכין?

לחמם את התנור ל 180 מעלות. להרתיח את השמן והחלב בסיר קטן. לאחר הרתיחה להעביר לקערה ולהוסיף את קמח הטפיוקה. ללוש בסבלנות ובזהירות את הבלילה (ונא להזהר לא לכוות את עצמכם בתהליך). בשלב הראשון, הבצק יוצא דביק ונדמה כאילו אין קשר בינו לבין בצק ללחמניות. אמצו את שרירי האמונה והמשיכו ללוש עד שהמרכיבים הופכים לעיסה אחת, ואז הוסיפו את הגבינה הבולגרית והביצה.

KFite-CheeseBuns-1

כאשר מתקבלת עיסה אחידה, צרו כדורים קטנים וסדרו על תבנית. הכמות מספיקה לכ- 10-15 כדורים.

KFite-CheeseBuns-2

הכניסו לתנור החם ל- 20-30 דק'. כאשר הלחמניות מזהיבות, זה הזמן להוציאן מהתנור.

KFite-CheeseBuns-3

אם תאכלו את הלחמניות חמות הישר מהתנור תפגשו קרום חיצוני קשה ומתפצח ומרקם פנימי רך, דביק מעט ונימוח. אם תחכו עד שהלחמניות יתקררו, תפגשו מרקם דומה יותר ללחם מוכר בעל מרקם פנימי אוורירי. אנחנו חצינו את הלחמניות לחצי, הוספנו גבינה בולגרית עסיסית וקרירה ומעט ממרח זיתים, ויצרנו מעין סנדוויצ'ונים.

אוכל ספרותי: משחקי הרעב ולחמניות הגבינה של פיטא

"פיטא מגיע כל יום עם לחמניות גבינה ועוזר לי בעבודה על ספר המשפחה," מספרת קטניס ב"התלקחות," הספר השני בטרילוגיית משחקי הרעב. ספר המשפחה הוא אוסף איורים של צמחי מרפא וצמחי מאכל ששמרו על משפחתה של קטניס בחיים לאחר מות אביה, ועזרו לה לשרוד במהלך משחקי הרעב. פיטא, האמן-האופה, מצייר את הצמחים שמתארת לו קטניס.

קטניס אוכלת ומתבוננת בפיטא בעבודתו "זו עבודה שקטה שדורשת ריכוז," היא מתארת, "אני מתבוננת בו כשהוא מפריח דף חלק בעזרת כמה משיכות מכחול… כשהוא מתרכז, מבטו הנינוח הרגיל מתחלף במבט רב עוצמה שמרמז על עולם ומלואו הנעולים עמוק בתוכו…"*

ומהו פסח אם לא סוג-של משחק רעב? משחק מחבואים עם הרגל אכילת לחם, לישה מחדש של עצמנו ושל הֶרְגֵלֵנוּ.

*מתוך: Suzanne Collins, Catching Fire  תרגום: קרן פייט (תרגום חופשי מאנגלית)

המסע אחרי אוכל לפסח:

סיפורי אוכל: פנקייק כשר לפסח

תגובות»

1. shosh hazan grinberg - 30 במרץ 2013

פאו דה קיג'ו הוא רק מעדן אחד שאפשר לעשות מטפיוקה. המרקם הרך שלו והכאילו קופצני, אין דבר כזה. עכשיו רק חסרה דרך להביא לארץ את הטפיוקה הגרגירית, זו שעושים ממנה מעין פנקיק שמוגש עם חלב מרוכז, יאמי יאמי… שלא לדבר על פניני הטפיוקה עם חלב קוקוס, פירות וקרח שרק הגיעו עכשיו לארץ…

Keren Fite - 30 במרץ 2013

איזה תיאור יפה "מרקם קופצני." לוקח זמן להתרגל למרקם הזה, אבל הטעם שווה את המאמץ. אני קוראת עכשיו מאמר מעורר תיאבון על מאכלים מאיזור מינאס ז'ריאס, נראה שיש עוד הרבה מה לנסות ולהתנסות עם קמח טפיוקה

2. משחקי הרעב התלקחות: בוכה יותר מידי, מתנשקת יותר מידי | הַנְשָׁמָה מִילּוּלִית - 1 בדצמבר 2013

[…] אוכל ספרותי: משחקי הרעב ולחמניות הגבינה של פיטא […]


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: