jump to navigation

חסר כסף? נמכור אשיות תרבות 29 במאי 2005

Posted by Keren Fite in הערות שוליים.
Tags: , , , ,
trackback

הספריה הציבורית של ניו יורק מכרה את הציור "נשמות תאומות" של אשר ב' דיורנד על מנת לגייס כספים. הציור נמכר במכרז סגור שחייב הצעות חתומות, וכפועל יוצא הבטיח את רכישתו על ידי אספן אמנות פרטי. רק אספנים פרטיים יכולים להרשות לעצמם לשלם הון עבור אשיות תרבות. הם לא חייבים דין וחשבון לאיש.

מוזיאון המטרופוליטן והגלריה הלאומית של וושינגטון חברו יחד להצעה שגורלה נדון מראש לכישלון. "מכרזים סגורים הם אימת המוסדות הציבוריים. מוסד ציבורי לא יכול להסתכן בהצעות גבוהות מידי. זה חסר אחריות. לו היה זה מכרז פומבי, היה לנו סיכוי טוב יותר", אמר פיליפה מוטבלו מהמטרופוליטן.

מכרז פומבי היה משפר את הסיכויים ש"נשמות תאומות" ישאר זמין לציבור בניו-יורק, אולם סביר שהיה מניב סכומי מכירה נמוכים יותר ממכרז סגור. המכירה אורגנה במהירות ובחשאיות ככל הניתן על מנת למנוע מהומה ציבורית שעשויה היתה להבהיל קונים פוטנציאליים. אליס וולטון, אספנית של אמנות אמריקאית ואחת מיורשי וול-מארט, רכשה את הציור ב- 35 מיליון דולר. היא הודיעה שבכוונתה לפתוח מוזיאון בארקנסו בעוד מספר שנים, ולהציג שם את הציור ביחד עם יצירות אמנות נוספות השייכות לאוסף משפחת וולטון.

מיכאל קימלמן מוחה על המכירה ב"ניו יורק טיימס". "דיורנד הוא מי שהיינו כתושבי ניו-יורק, מכירתו היא מה שהפכנו להיות כאמריקאים".

"נשמות תאומות" (1849) הפך עם השנים למייצג של אסכולת נהר ההאדסון שדיורנד הוא ממיסדיה. בציור מתבוננות שתי דמויות על ערוץ נהר ההדסון לנוכח הרי הקטסקיל כשלידם מוטל גדם עץ שבור, המסמן את שבריריות החיים והשתנותם המתמדת. בהתאמה לרעיונות הפילוסופיה הטרנסצנדנטית, ממנה הושפעו היוצרים באסכולת נהר ההאדסון, דמויותיהם הזערוריות של בני האדם הופכות נצחיות מעצם המפגש ההרמוני עם הנשגב הבא לידי ביטוי בטבע.

על תאוות הבצע ההופכת כל דבר לסחורה כתב הנרי דיוויד ת'ורו בוולדן (1854): "הוא ישא את הנוף, ואפילו את אלוהים אל השוק, אם יוכל לקבל דבר מה בתמורה… דבר אינו צומח חינם שם, השדות אינם נותנים יבול והפירות נחשבים בשלים רק כשניתן להמירם בדולרים".

%d בלוגרים אהבו את זה: