הקורונה הביאה על כולנו תוהו ובוהו. כל מה שהיינו רגילים אליו התהפך והתבלבל. איך כל אחד מאיתנו יכול "להתחיל מבראשית" ולברוא את עצמה מחדש בכל יום?
ספר בראשית, אותו התחלנו לקרוא בשבת, מתחיל מתוהו ובוהו: בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם
בישעיהו פרק מ"ב (ההפטרה לפרשת בראשית) נאמר על בריאת האדמה: בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ.
כלומר יש פה תיאור יפה כיצד אלוהים דרך ברגליו את הארץ על המים וברא את היבשה
במסכת ברכות יש ציווי על ברכות השחר: ברכות שנאמרות בכל שלב של ההתעוררות והקימה מהשינה. בימינו ברכות השחר נאמרות לפני תפילת שחרית.
במונחים חילוניים מדובר על אמירת תודה על כך שהתעוררנו ליום חדש. בדרך כלל, אנחנו ממהרים כל כך להתעורר, מקבלים כמובן מאליו את ההתחלה של יום חדש, ושוכחים להודות, לשים לב לרגע לפלא של הבריאה, לפלא של החיים. גם בתוך התוהו ובוהו של הקורונה, אפשר לשים לב ולהודות על הדברים הטובים שקיימים בחיינו, על הבריאה בזעיר אנפין שמתהווה בכל בוקר.
בואו נלך רגע שלב שלב עם הברכות המופיעות במסכת ברכות (ברכות ס, ע"ב) ונראה את הקשר לבריאת העולם:
כשפוקח את עיניו, אומר: "ברוך פוקח עוורים"
כשמיישר את איבריו ומתיישב, אומר: "ברוך מתיר אסורים"
גם לברכות אלו יש הדהוד בהפטרה לפרשת בראשית: לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ (ישעיהו מ"ב, ז)
כשמוריד רגליו לאדמה אומר: "ברוך רוקע הארץ על המים"
כלומר, האדם שקם מהשינה ומוריד את רגליו על הקרקע, כאילו מבצע בריאה קטנה. דורך ברגליו על הרצפה, כמו אלוהים שרקע את האדמה על המים: בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם… רֹקַע הָאָרֶץ

איך כל זה קשור להשתתפות במעשה הבריאה ביומיום שלנו?
השינה כמוה כמצב של תוהו ובוהו, זה מצב של חוסר מודעות וחוסר שליטה. כשאנחנו יוצאים ממצב של שינה, אנחנו כמו אסיר היוצא לחופשי, ולכן "ברוך מתיר אסורים", כשאנחנו פוקחים את עינינו אנחנו עוברים ממצב של חושך לאור, ולכן "ברוך פוקח עיוורים". כשאנחנו קמים מן המיטה אנחנו בצעד הראשון לקראת היום שלנו, ולכן "ברוך רוקע הארץ על המים"
האדם הוא כמו עולם קטן. כמו שאלוהים (או, אם תרצו, הטבע, היקום) בורא סדר מתוך תוהו ובוהו בעולם הגדול (בעולם המאקרו), ככה אנחנו מבצעים בריאה בעולם שלנו, הקטן (בעולם המיקרו) ובכך אנחנו שותפים למעשה הבריאה הגדול. בתרגול יומיומי של הכרה בטוב, אנחנו מתחילים כל יום מחדש. מתוך ההתמקדות בעשייה שלנו ביומיום אנחנו יוצרים סדר בתוך מה שנדמה כתוהו ובוהו.
על מה אמרתם תודה היום? מוזמנים לשתף בתגובות על רגעים של בריאה ותודה
Feature Photo: Alberto Bigoni
היי קרן.תודה על השיתוף