שמה של סרח בת אשר מוזכר במניין היורדים למצרים, ובמפקד בערבות מואב. המקרא מקפיד על הצגת רשימות גנאולוגיות כדרך להציג קשר מתמשך בין הדורות, מהעבר אל ההווה, קשר עליו יבנה עתיד העם. המקרא לא מספר את סיפורה של שרח, אך עצם הופעת שמה ברשימות הגנאולוגיות של הדורות משמעותי.

סיפורה של סרח מסופר על ידי חכמי המדרש. סיפורה ייחודי בכך שהיא מוצגת כצדיקה בזכות עצמה, כמי שפועלת נכונה בזכות חוכמתה, ללא תלות וללא שיוך לגבר (אב, אח או בעל). סרח מוצגת בסיפורי המדרש והאגדה כנביאה, כאשה חכמה, כמספרת סיפורים, כמרפאה, וכמי שנושאת את הזיכרון הקולקטיבי של העם, ומקשרת בין הדורות.

משמעות שמה של סרח

שרח הוא שם יחידאי בתנ"ך. השם מאויית בשתי דרכים שונות: באות ש- שרח, ובאות ס- סרח. בהיפוך אותיות שמה הוא חרס, ומכאן משמעות השם היא שמש, לפי הפסוק "הָאֹמֵר לַחֶרֶס, וְלֹא יִזְרָח;  וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם" (איוב, ט, ז). משמעות אחרת היא שפע, חופש, לפי הפסוק: " וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה, בָּעֹדֵף, בְּאֹרֶךְ, יְרִיעֹת הָאֹהֶל: יִהְיֶה סָרוּחַ עַל-צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן, מִזֶּה וּמִזֶּה—לְכַסֹּתוֹ" (שמות כו, יג).

ברכת יעקב לסרח

סרח היא נכדתו של יעקב, ועל פי המדרש גדלה באהלי יעקב. לאחר שמודיעים הבנים לאביהם על מות יוסף, יעקב מתאבל מרות על בנו האהוב: וַיִּתְאַבֵּל עַל-בְּנוֹ, יָמִים רַבִּים… וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, וַיֹּאמֶר, כִּי-אֵרֵד אֶל-בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה  (בראשית לז, לד-לה). לאחר שיורדים האחים מצרימה ומגלים שיוסף, האח שמכרו לישמעאלים, עודו חי וקיים ועתה הוא שליט מצרים, הם מתלבטים כיצד להביא את הבשורה המרעישה לאביהם. על פי ספר הישר, סרח בת אשר היא שמספרת ליעקב כי בנו חי וזוכה לברכתו:

ויאמרו איש אל רעהו, מה נעשה בדבר הזה לפני אבינו, כי אם נבוא אליו פתאום ונגיד לו הדבר ויבהל מאוד מדברינו… וימצאו את שרח בת אשר אשר יוצאת לקראתם, והנערה טובה עד מאוד וחכמה ויודעת לנגן בכינור. ויקראו אליה ותבוא אליהם… ותיקח הכינור… ותשב אצל יעקב. ותיטיב הכינור ותנגן ותאמר בנועם דברים, יוסף דודי חי הוא וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ולא מת. ותוסף ותנגן ותדבר כדברים האלה. וישמע יעקב את דבריה ויערב לו… ותבוא השמחה בלב יעקב מנועם דבריה ותהי עליו רוח אלוהים וידע כי כל דבריה נכונה. ויברך יעקב את שרח בדברה הדברים האלה לפניו ויאמר אליה, בתי אל ימשול מות בך עד עולם כי החיית את רוחי.

סרח מנגנת בכינור ושרה ליעקב את הידיעה על יוסף החי. בחוכמה ובעדינות סרח מרפאה את יעקב מאבלו, ועוזרת לו לקבל את הידיעה על יוסף. הידיעה משמחת את יעקב ומביאה אותו לתובנה עמוקה אודות האמת הטמונה בשירה-סיפורה של נכדתו. יעקב מברך את סרח בחיי נצח: בתי אל ימשול מוות בך עד עולם הי החיית את רוחי. המדרש מרחיב ומספר כי סרח נכנסה לגן העדן בעודה בחיים.

סרח הנביאה

במדרש חמדת ימים, ר' שלום שבזי מונה את סרח בת אשר עם הנביאות ומקביל בין שבע הנביאות לבין שבע הספירות בקבלה:

תנו רבנן, שבע נביאות הן שרה, רבקה, רחל, סרח בת אשר, מרים, חלדה, חנה… והן כנגד שבע מידות שמקבלות שפע זו מזו.

משום שזכתה בחיי נצח, סרח יורדת עם בני עמה למצרים. בהמשך היא עוזרת למשה לאתר את קברו של יוסף ולהעלות את עצמותיו לארץ ישראל, ובכך מבטיחה את גאולת העם.

אילה קסומה מצילה את עמה

דמותה האגדית של סרח בת אשר מופיעה במסורות שונות. למשל, במסורת יהדות פרס סרח בת אשר היא דמות אגדית המופיעה לעיני שאה עבאס הראשון (1588-1629) ראשית כאילה קסומה ובהמשך בדמות אישה המצווה עליו להפסיק לרדוף את עמה. השאה מזהה את המקום בו הופיעה כמקום קדוש, ומפסיק את רדיפתו אחר היהודים. לפי האגדה, מערת סרח בת אשר נמצאת ליד איספהן והיתה יעד עליה לרגל במשך שנים רבות. מסורת נוספת היא להוסיף את הפסוק "ושם בת אשר שרח"  לפני הברכה על היין בהבדלה כסגולה לבריאות ושלום.

Feature Photo: Orazio Gentileschi, Young Woman Playing a Violin (1612)