*הרשימה כוללת ספוילרים
איימי אליוט דאן (רוזמונד פייק) וניק דאן (בן אפלק) הם בני זוג מושלמים המציגים תמונת זוגיות אידיאלית: חברים בנפש, מאוהבים, יפים. האידיליה מתנפצת כשביום נישואיהם החמישי מגלה ניק כי אשתו נעלמה מהבית, וכי הרמזים מצביעים עליו כמי שרצח את אשתו.
"אני צריך עורך דין?" הוא שואל את הבלשית החוקרת את המקרה, "כי אני מרגיש כמו בפרק של חוק וסדר." וכמו בסדרה הידועה, גם "נעלמת" לוקח את הצופים למסע נפתל של מתח וגילוי בנוגע לצידם האפל של יחסי גברים ונשים בכלל, ויחסי נישואים בפרט.
תחילה מסופר הסיפור מנקודת מבטו של ניק, שמסתבר כמספר לא-אמין: קטעים מתוך יומנה של איימי מוכיחים כי פחדה ממנו, בחשבון הבנק המשותף יש הוצאות לא מוסברות, ומסתבר כי בחודשים שלפני העלמה, ניק הגדיל את סכום ביטוח החיים של אשתו, מה שמסתמן כמניע לרצח.
אולם, למרות מבצע חיפושים אליו מתגייסים תושבי האיזור, המשטרה אינה מצליחה לאתר את גופתה של הנרצחת, וההוכחות לאשמתו של ניק הן נסיבתיות. זה לא מפריע לתקשורת לרדוף את ניק ולהאשים אותו ברצח אשתו. אולם, כשמסתבר שבמשך שנה ניק ניהל רומן עם סטודנטית בקורס כתיבה יוצרת אותו הוא מלמד בקולג' המקומי, סיפור חפותו של ניק קורס ונדמה כי אשמתו ברורה.
אלא שאז מתהפכת העלילה על ראשה, והסיפור מסופר מנקודת מבטה של איימי, שמתגלה לעיני הצופים בריאה ושלמה, בעיצומו של מסע נקמה מתוחכם נגד בעלה הבוגדני. כשמסע הנקמה של איימי משתבש, העלילה מקבלת תפנית מזעזעת.
הסרט בבימויו של דיוויד פינצ'ר מבוסס על רב המכר של ג'יליאן פלין, שגם כתבה את התסריט לסרט. בן אפלק משחק גבר שזהותו תלויה במה שאומרת עליו סביבתו הקרובה, שמוצא עצמו לכוד בתפקיד שיצרה עבורו אשתו. רוזמונד פייק משתנה לנגד עינינו מדמות הנערה הכל-אמריקאית המושלמת, לפסיכופטית רצחנית.
"עליכם לדעת דבר אחד על איימי," אומר לנו ניק, "היא תמיד מנסה לשחק את אלוהים." הצורך האנושי לעצב את העולם, ולשלוט במרכיביו, גורם לשני בני הזוג לבלבל בין אהבה לבין שליטה, ולהילכד ביחסי תלות הרסניים.
הוריה של איימי גם משכתבים את המציאות, בדרכם. הם יצרו סדרת ספרי ילדים בה מככבת "איימי הנהדרת," בת דמותה הדימיונית והמושלמת של איימי בתם. "איימי הנהדרת" היא דמות אידיאלית של סופר-ילדה, הגדלה להיות סופר-אשה, המצליחה בכל מה שהיא עושה; דמות שאיימי המציאותית אינה יכולה להתחרות מולה, אבל מרגישה מחוייבת לנסות להגשים את האידיאל במציאות.
איימי משחקת את דמות האשה-הנחשקת מול ניק. היא יפה, יודעת לבלות, מצחיקה ועשירה. כשהמציאות משבשת את האשליה, הזוגיות של איימי וניק קורסת. הם מאבדים את מקומות העבודה שלהם, נכנסים למצוקה כלכלית, ומחלתה של אימו של ניק גורמת לכך שהם עוזבים את ניו-יורק ועוברים לגור בעיירה הקטנה בה גדל ניק. ניק, הגבר-הילדותי המנסה לרצות את כולם, נסחף אל תוך רומן עם סטודנטית מעריצה.
כשנישואיה משתבשים, איימי יוצרת לעצמה תפקיד חדש. מאישה-מאוהבת-מושלמת היא הופכת לאישה-נוקמת-מושלמת. היא יוצרת עלילת נקמה, במהלכה היא משתנה לנגד עיני הצופים מאישה יפהפיה, מושלמת וחזקה, לאישה מוכה, קורבנית ונזקקת. איימי משחקת את האשה הנבגדת, ובהמשך את האשה הנאנסת, כדי ליצור בסיס שמאפשר לה לשלוט בגברים בחייה, ולעצב את חיי הנישואים שלה בהתאם לאשליית אהבה שביסודה מצויה משאלת שליטה.
כאשה כותבת-יוצרת, איימי משמשת בתפקיד אלוהים, היא הכותבת-היוצרת השולטת בדמויות בעולמה. היא מנסה "לכתוב" את האנשים בחייה, כמו שיוצרים דמויות בספר. אלא שהמציאות מזמנת לה שיבושים בלתי צפויים, שכדי להתמודד עימם עליה להפוך אלימה יותר ויותר.
"'נעלמת' אינו מצייר דיוקן נשי מחמיא, וזה בסדר גמור מבחינתי," כותבת ג'יליאן פלין, "האם לא הגיע הזמן לגלות את הצד המכוער של הנשים? רציתי ליצור דמות אשה מרושעת, אלימה, מפחידה. נשים השקיעו כל כך הרבה זמן ומאמץ בהעצמה נשית, עד כדי כך שלא השארנו מקום לצד האפל."
מידת יכולתם של בני הזוג להמשיך להתעלל זה בזו נותרת כהבטחה לא ממומשת: מה עשינו זה לזו? מה נעשה בעתיד?