האופן בו אנו קוראים ומפרשים סיפור חיים מושפע מאוד מסיומו, ומהתבניות הסיפוריות המוכרות והמקובלות.
ויטני יוסטון היא בת לשושלת מפוארת של זמרות: אמה סיסי יוסטון היא זמרת נשמה, דיון ווריק היא דודניתה, וארתה פרנקלין היא הסנדקית שלה. יוסטון בורכה בקול גוספל מרשים ומרגש, אך הצליחה להמנע מההגזמה הסגנונית המאפיינת את שירת הכנסייה, מה שאיפשר לה לפנות לקהל רחב של מאזינים, ולחצות גבולות של גזע ולאום.
קולה המדהים של יוסטון ויכולת הביצוע המדהימה שלה לכדו את תשומת ליבו של המפיק קלייב דיוויס. אלבום הבכורה שלה התפרסם בשנת 1985 והיה הראשון בשורה של הצלחות מסחררות. יוסטון זכתה בשורת פרסים יוקרתיים ומכרה מעל 170 מיליון תקליטים. בשנת 1992 כיכבה יוסטון בסרט "שומר הראש" לצידו של קווין קוסטנר. פסקול הסרט הפך לאחד המצליחים בעולם, ושיר הנושא "I Will Always Love You" הוא אחד השירים האהובים עד היום.
<ויטני יוסטון מכשפת את הקהל בהופעה משנת 1994 ביוהנסבורג>
עד כאן סיפורה של יוסטון נקרא כמו סיפור הצלחה כמו מאגדות. אלא שהחיים מורכבים יותר משיר. בשנת 1992 התחתנה וויטני יוסטון עם הזמר בובי בראון. יש הטוענים כי בראון, שהיה לו דימוי מבוסס של עושה צרות, הוא שדירדר את יוסטון להתמכרות לסמים ואלכוהול, והפך את מי שנתפסה כנערה כל-אמריקאית יפהפיה לדיווה קפריזית.
אלא שיוסטון עצמה היתה מודעת למורכבות הגדולה באישיותה, גם אם לא יכלה לשלוט בצדדיה ההרסניים: "את אוהבת כשאת אוהבת," אמרה בראיון משנת 1993 למגזין רולינג סטון, "אינך מפסיקה לאהוב אדם רק משום שיש לכם דימוי שונה… בובי ואני לא שונים כל כך זה מזו… הדימוי הוא רק חלק מהתמונה המלאה… אני לא לובשת שמלה בוהקת כל הזמן, אני לא מלאך של אף אחד. אני בהחלט מסוגלת להיות בוטה וגסת רוח"
ככל שהעמיקה התמכרותה לסמים ולאלכוהול, כך התרסקה הקריירה שלה. יוסטון ביטלה הופעות, נעצרה בחשד להברחת סמים, והתנהגותה הצעקנית החלה לככב בצהובונים. בשנת 2007 היא התגרשה מבובי בראון, לאחר שנות נישואים סוערות ומתוקשרות שלוו גם בהאשמות אלימות. יוסטון עברה כמה טיפולי גמילה לפני שהכריזה כי היא נקיה מסמים בראיון עם אופרה וינפרי.
אך הניסיונות החוזרים לשקם את הקריירה שלה נתקלו במציאות העגומה: יוסטון איבדה את קול הזהב שלה. קולה איבד מצלילותו, ומנעד הצלילים המדהים שתמיד איפשר לה לרגש את קהל השומעים כבר לא עמד לרשותה. שנים של שימוש בסמים ושתיית אלכוהול תבעו את מחירם. מעריציה המאוכזבים עזבו את קונצרט הקמבק שלה כשגילו שביצועיה עייפים ומחוספסים, והיא כבר אינה מסוגלת להגיע לטונים הגבוהים שאיפיינו את שירתה.
ב- 11.2.2012 ויטני יוסטון נמצאה מתה באמבטיה. היא התכוננה להגיע למסיבה עטורת כוכבים שערך קלייב דיוויס לקראת טקס פרסי הגראמי. שני האירועים הפכו לטקסי זיכרון למי שהיתה זמרת מחוננת. יוסטון היתה בת 48 במותה.
הכתבות הרבות שפורסמו מאז מותה מציגות את סיפור חייה כטרגדיה של כוכבים: הזמרת המחוננת שהיה לה הכל חוץ מאושר, שהלכה והתדרדה במסלול הידוע מראש של סמים ואלכוהול. מי, שלמרות ניסיונות חוזרים ונשנים, מעולם לא הצליחה לשחזר את ההצלחה המסחררת של תחילת דרכה הזוהרת. זוהי הטרגדיה של הגיבור הגדול מהחיים שחטאו הטרגי נובע מסערת נפש ויוהרה, מחוסר היכולת להודות בטעויות, ומההצמדות ההרסנית למה שהיה ולא יהיה יותר.
כמעט מפתה לראות את סיפור החיים של ויטני יוסטון בתבנית כוכבים, כטרגדיה גדולה מהחיים. מפתה משום שתבנית סיפור כזו מרחיקה את יוסטון ואת הבחירות האומללות שביצעה בחייה האישיים מאיתנו, הרחוקים מאור הכוכבים.
בסיפור "שדון הדווקא" מספר אדגר אלן פו את סיפורו של אדם המכשיל עצמו בעל כורחו. לפו היתה השקפת עולם פסימית בנוגע לנפש האדם, ובסיפוריו מוצגת ראייה פסיכולוגית לפיה מעמקי ההוויה האנושית אינם סדורים, שקולים והרמוניים, אלא מתקיים בהם מחול שדים של כוחות מנוגדים המחריבים זה את פועלו של זה, בניגוד לכל היגיון.
פו מבקר את ראיית העולם של ההיגיון הכופה סדר מוסרי מיטיב בעולם של זדון כאוטי, ומציג בפני הקורא את הנטיה האנושית להרס עצמי ולפעולה המנוגדת לכל כלל הגיוני או מוסרי. "האדם האינטלקטואלי או ההגיוני", כותב פו, "מניח לעצמו לדמיין תבניות – להכתיב כוונות אלוהיות".
את איש ההגיון מחליף פו באיש המתבונן, המכיר באין אונותו לנוכח הפעולות חסרות ההגיון שמבצעים אנשים כנגד עצמם. האדם המתבונן מסוגל רק לתעד באמצעות אומנותו את החורבן שממיט עליו צל-העצמי היצרי.
בראיון גלוי לב עם דיאן סוייר אמרה יוסטון: "השטן הגדול הוא אני. אני החברה הטובה ביותר של עצמי או האוייבת הגדולה של עצמי."
ניתוח יפהפה… פו סופר (ומשורר) חביב עליי ביותר. על הפסימיזם שלו, בעיניי, רק ה.פ. לאבקראפט מתעלה בדרכו החולנית.