jump to navigation

מדע ואחריות חברתית בסדרת הארי פוטר 16 בספטמבר 2008

Posted by Keren Fite in משהו לקרוא, ספרות לבני נוער.
Tags: , , ,
trackback

סדרת ספרי הארי פוטר מעלה בדימיוננו עולם של קסם והרפתקאות. אלא שהסופרת ג'יי קיי רולינג עשתה יותר מאשר לייצר סדרה חדשה של רבי מכר. עולם הקוסמים בו מתבגר הארי פוטר, תוך מאבק עוצר נשימה על חייו, מקפל בתוכו ביקורת על מוסדות חברתיים ביחד עם כמה אמירות מעניינות על סמכות, לימודי מדע, ואחריות חברתית.

זמן קצר לאחר לידתו הופך הארי פוטר למושיע העתידי של עולם הקוסמות. הילד ששרד את קללת אבדא קדברא האכזרית של וולדמורט, הופך כמעט בעל כורחו לנושא הדגל של מלחמת הטוב ברע. אלא שככל שהארי מתבגר, וככל שספרי הסידרה מתפתחים והופכים מורכבים יותר, כך מתגברת סלידתו של הארי כלפי העולם שהוטל עליו להושיע.

המציאות אליה גדל הארי הינה מורכבת וחסרת וודאות. דרכם של המבוגרים להתמודד עם מציאות זו היא על ידי ייצור חוקים ותקנות נוקשים המכבידים יותר ויותר על מי שממשיך להתעקש להפעיל שיקול דעת עצמאי ולפעול בשם ערכי מוסר וצדק. החל מהספר הראשון הארי מפר את כללי בית הספר בו הוא לומד, ובהמשך יוצא כנגד חוקי עולם הקסמים. במקביל, דימויו הציבורי ומעמדו החברתי מתדרדרים מהערצה כלפי הילד המהולל, ששרד התקפה אכזרית של נציג הרשע עלי אדמות, לזילזול, השמצה ורדיפה כלפי מי שנתפס כפורע חוק וכסכנה מיידית שיש לחסלה.

עבור הארי, המגיע להוגוורטס אחרי שנים של דיכוי בבית משפחת דארסלי, בית הספר לקוסמים נחווה, בשלב ראשון, כמקום של ידע ושיחרור. אולם הידע הנלמד בהוגוורטס הינו חלק ממערכת היררכית וסמכותית, שאינה בהכרח מעודדת חשיבה עצמאית או משחררת מתלאות הקיום האנושי. הלימודים מתייחסים לכישוף כאל מדע, מפרקים אותו לתחומי מומחיות מובחנים ולמיומנויות טכניות. התלמידים מצויידים בארגז כלים בסיסיים למכשף (שיקויים, תורת הצמחים, טיפול ביצורים קסומים), ובמיומנויות שליטה בשרביט ובשפת הכשפים (הגנה בפני אמנויות הרשע, קמעות, שינוי צורה). אין בהוגוורטס לימודים המשתייכים לתחום מדעי הרוח (ספרות, שפות, מוסיקה, ציור), לימודי ההיסטוריה מוגבלים ללימודי ההיסטוריה של הכישוף, וחיי התרבות של התלמידים מתמצים בביקורים בבתי קפה ובשיחות ליד האח.

אלא שרולינג אינה יוצאת כנגד המדע בכללותו. הטענה העולה מסדרת "הארי פוטר" היא שמדע המכמת את הידע ללא כל טיפוח של אחריות חברתית, וחברה הנשלטת על ידי שיח של כח ושליטה, מהווים קרקע פוריה לצמיחתם של רשע ואומללות. במובן זה בית הספר אינו שונה מהמציאות הסובבת אותו, והחיים בו מוכתבים על ידי חוקים ומנהגים נוקשים. ב"מסדר עוף החול" אויביו הגדולים של הארי פוטר הם קורניליוס פאדג' ודולורס אומברידג', המגוננים בדבקות על החוק, גם כשהחוק אינו משרת דבר זולת שאפתנותם ופחדיהם. לעומתם, אלדוס דאמבלדור, שמעשיו משמשים השראה חינוכית לתלמידו פורע החוק, מלמד את הארי כי כאשר החוק מתנגש עם עקרון של צדק והגינות, יש להפר את החוק.

בהתאמה לעקרונותיו, ב"אסיר מאזקבן" דאמבלדור נותן בידי הארי וחבריו את הכלים להפרת הכללים של משרד הכשפים, ולשיחרורו של סיריוס בלק. שיתוף הפעולה בין המנהל לבין תלמידיו החתרניים הופך מוצדק לאור העובדה כי הקשר בין החוק לבין הצדק מקרי בהחלט. ב"חדר הסודות" האגריד נשלח לכלא אזקבן ללא משפט משום שמשרד הקסמים נדרש להוכיח שהוא פועל להגנת הציבור. בהעדר האשם האמיתי, נשלח אדם חף מפשע אל הכלא. באותו אופן סיריוס בלק נשלח אל הכלא ללא משפט, כחלק ממאבק עיוור באוכלי המוות. השימוע המשמעתי שנערך להארי פוטר ב"מסדר עוף החול" רק מוכיח את הדבקות בסדר ובמשמעת על חשבון הצדק והאמת.

ההתנהלות בכלא הקוסמים אזקבן מוסיפה וממחישה את אכזריותם של מוסדות השילטון ואת העדר הצדק. בשונה מבתי הכלא של המוגלים, המסתפקים בשלילת חירותו של אדם שביצע פשע, באזקבן שוללים גם את זיכרונותיהם המאושרים של האסירים ואת שמחת חייהם. הסוהרסנים, שותפיו לשעבר של וולדמורט, מופקדים על שאיבת הרגשות של האסירים וגוזרים עליהם חיי דיכאון וסבל.

למרות האלמנטים הפנטסטיים הקיימים בסדרת "הארי פוטר", רולינג נמנעת מליצור עולם מקביל המנותק ממציאות החיים של הקוראים. אין בכישוף בהוגוורטס שום דבר רוחני המשחרר את האדם ממציאות חייו. על התלמידים בהוגוורטס נאסר לבצע קסמים מחוץ לבית הספר, ויכולת הכישוף אינה פוטרת את הקוסמים מהצורך להתמודד עם תלאות החיים. "מדוע ישנם קוסמים עניים?" שאל קורא בן 12 והוסיף "מדוע רון לא מכשף את הגלימה שלו כדי שתראה חדשה ולא מרופטת, זה צריך להיות קסם פשוט, לא?". אלא שזו בדיוק הנקודה. הכישוף אינו משנה את טבע האדם או מקל על הארי וחבריו לבחור בחירות מוסריות. רולינג מתייחסת לכישוף כאל מדע, ובאמצעותו בוחנת את הקשר שבין מדע לבין מוסר, מתוך מטרה להדגיש את חשיבותה של בחירה חופשית ואחריות חברתית.

תגובות»

1. איילה - 16 בספטמבר 2008

האם הדרך שאנו תופסים פנטזיה היא שחרור מלא מהמוסכמות שלנו, לטובת ..? כלום? ורולינג מראה לנו, דרך לשלב את הפנטסטי בריאליסטי, כי הארי הארי נע ונד בין העולם הפנטסנטי של הקסם לעולם הריאלי של כאן ועכשיו. בזה סוג כוחו של הספר.
מי אמר שפנטסטי צריך להיות האפשרות לעשות כל העולה על רוחנו?

זה מזכיר לי את אליסה בארץ הפלאות, שהלכה והתבררה עם התקדמות העלילה כמקום עם חוקים (או אנטי חוקים)
משלו. עם עריפות ראש שרירותיות ומסיבות תה הזויות. בדומה גם בפנטזיה של ה ארי פוטר יש עולם שלם ומסועף עם קודים פנימיים. השחרור המלא מכל מוסכמה הוא לא פנטזיה, לדעתי, לפחות לא פנטזיה טובה. בזה סוד הקסם של הארי פוטר. ההתכבוות המתמדת עם העולם הריאלי והרגיל נטול הקסמים.

דווקא החלק שמטפל במוסר בספרים המאוחרים יותר של הארי פוטר הוא הרופף יותר. כי שם יש תחושה חזקה של שחזור מספרים והסטוריות שאנו כבר מכירים. הטפול ברוב הבעיות שמתעוררות, כמעט תמיד נעשה בדמות דאוס אקס מכינה.

בנוסף, כדאי לא לשכוח שהמושגים שלך כבת אדם של צדק ואמת , שונים מאלה של הקוסמים. שוב, אלמנט שחוזר גם באליסה בארץ הפלאות ובעוד ספרי פנטזיה. אצל טולקין מתחדד ההבדל כי הוא מגיש באותו זמן ומקום מפגש בין גזעי, של גזע האדם וגזע האלפים והגמדים וכן הלאה.

2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) - 16 בספטמבר 2008

ידעתי שבזכותך עוד ילמדו פעם את הארי פוטר באקדמיה.. (:


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: