jump to navigation

סיפורי דהרמה (3): אינך חייב לירות ראשון 5 באוגוסט 2008

Posted by Keren Fite in סיפורי דהרמה.
Tags: , , , , , , ,
trackback

ככל שהפכו בכירי הממשל בתאילנד מושחתים יותר, כך גבר חוסר שביעות הרצון בקרב עמם, ויותר ויותר אנשים נמלטו אל היערות בדרום תאילנד כדי להצטרף אל המורדים. איזור דרום תאילנד הפך לאתר התנגשות אלימה בין כוחות הממשלה לבין המורדים. הכפריים באיזור נפגעו קשות מהמאבק האלים בין הכוחות.
כשאג'אן ג'מני (Ajahn Jumnien) החל ללמד במנזר במחוז נאסאן בשנת 1967, נאמר לו שמוטב לו לעזוב את האזור, משום שאם ישאר לבטח ירו בו. המשטרה סברה כי הוא קומוניסט התומך במורדים, המורדים סברו כי הוא מרגל של הממשלה. אלא שאג'אן סירב לעזוב.
בתגובה הציעו לו שני הצדדים את "הגנתם". אג'אן הסביר בנימוס כי הדהרמה היא מבטחו, וכי הוא יקבל אל שיעוריו את כל מי שירצה לבוא ולהקשיב. המקדש שלנו הוא מקום מקלט משדה הקרב של התשוקה, הסביר, שלום אמיתי לא יגיע כתוצאה משינוי חברתי.  יתכן שלשני הצדדים יש טיעונים צודקים, אלא שהשלום הפנימי יגיע כתוצאה מהדהרמה, כתוצאה מהחוכמה המכירה בהשתנות המתמדת של הקיום.
בסופו של דבר לימד אג'אן את כוחות הממשל שבכפר ואת המורדים שבהרים. גם החיילים וגם המורדים סיפרו לו שהם מפחדים למות, ומשום שהם מפחדים הם חייבים לירות ראשונים. אג'אן הקשיב. בביקורו הבא אצל החיילים, ובנפרד אצל המורדים, הביא להם קמעות ואמר: הקמע הזה הוא קמע "אל מוות". אני בירכתי את קמע המגן הזה, וכל עוד תענוד אותו לא תמות. עכשיו אינך חייב לירות ראשון.
במשך תשע שנים המשיך אג'אן ללמד באיזור. במהלך הזמן שימש כמתווך בין הממשלה לבין המורדים והכפריים ותיווכו איפשר להם לממש את הבטחת הממשלה לחנינה.

כולנו זקוקים למקום של נחמה, מקום של חמלה, מקום מקלט משדה הקרב של התשוקה. כשאנחנו באים לעזור, באים מתוך רצון להיטיב ולשנות, גם מעשה צנוע כמו הבטחה של הגנה, נכונות להקשבה ללא שיפוט או היכולת להכיל את פחדיו של האחר ללא הטפה, עשויה לשנות עולמות.

מתוך

Kamala Tiyavanich, Sons of the Buddha: The Early Lives of Three Extraordinary Thai Masters Wisdom Publications, 2007

תגובות»

1. שולמית אפפל - 6 באוגוסט 2008

בכל פעם שאני קוראת אצלך אני נוטלת משהו הביתה. תודה קרן

2. אסתי - 6 באוגוסט 2008

פינה נהדרת היא פנינת הדהארמה הזאת.

3. דפנה לוי - 6 באוגוסט 2008

מרתק ! עוצר נשימה וגם את המילים

4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) - 6 באוגוסט 2008

אהלן,

גם בעיני זה מוצא חן.
את גם תומכת באידאולוגיה שמאחורי?
כאן כתבתי משהו בנידון. משעמם אבל זה מה יש. פרק ד והמשכו על חוק המערבונים הראשון, קשורים לנכתב כאן.

http://www.notes.co.il/hoolly/45724.asp

5. קרן - 7 באוגוסט 2008

דוד, לפי תפיסתי חמלה אינה אידאולוגיה, חמלה היא מעשה

6. סרנה - 18 באוגוסט 2008

מתאים לכפפה למסע שעשיתי עתה עם קבוצת חילים לשעבר מלבנון 2 ומה שקרה סביבם

הציטוט על ההקשבה בסוף הוא מילה במילה מהספר שאת מזכירה?

אני יכול לצטט ?

7. קרן - 18 באוגוסט 2008

הציטוט הוא מתוך הספר, ואלו הדברים שאמר אג'אן ג'מני לחיילים ולמורדים. אתה מוזמן לצטט. אשמח אם תתן לינק לבלוג. עד כמה שידוע לי הספר ממנו הבאתי את הסיפור מעולם לא תורגם לעברית

אשמח לקרוא את מה שתכתוב על החיילים. אני בדיוק כותבת משהו על מלחמת לבנון השניה

8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) - 18 באוגוסט 2008

ואם יש לו אחד עבור אחמדיניג'אד נשיר כולנו הללויה…


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: