דווקא אחת המצוות הנשיות במובהק מרמזת לאל זכר. כשאנו מברכות על נרות השבת והחג "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם", העברית, שהיא שפה מגדרית שאינה מאפשרת כמעט לשון נייטרלית, מכוונת אותנו להניח שאלוהים הוא זכר.

בסיפור בראשית נאמר "נעשה אדם בצלמנו בדמותנו", ובהמשך "זכר ונקבה ברא אותם". ניתן לטעון בהסתמך על פסוקים אלו כי אלוהים משלב בתוכו את הזכרי והנקבי, או לחילופין, שאלוהים אינה זכר ואינה נקבה אלא מצויה מעבר לדיכוטומיה המגדרית.

גם אם אתן מתארות את אלוהים כמופשט, כרוח על פני המים, כל אחת זקוקה לאלוהים בצלמה ובדמותה. נסו להביע בשפת הברכה אלוהים שהיא אשה. שפה, כזכור, יוצרת ומעצבת מציאות.

ברכה להדלקת נרות:
"ברוכה את הוויה, אלוהינו רוח העולם, שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה"

שבת שלום.