פרשת חיי שרה נפתחת עם מותה של שרה: וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה. וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. 

אברהם בא להתאבל על שרה, לספוד לה ולבכות עליה: וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. 

על מה אברהם בוכה?

אברהם בא לספוד לשרה לאחר שחזר ממעשה העקידה. האב שהיה נכון להקריב את בנו למען אל ללא פנים ושם, חוזר על מנת להתאבל על האישה שליוותה אותו בלכתו ממולדתו ומבית אביו. לבכות על האישה שהיתה לו בית, הצילה את חייו והקימה לו זרע. 

לאחר האבל, אברהם פונה למעשים. הוא מנהל משא ומתן עם בני חת כדי לרכוש חלקת קבר לשרה. אברהם רוצה לקנות חלקה מסויימת, את מערת שדה המכפלה:

וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר: גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי … וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

מדוע אברהם מבקש לקנות דווקא את מערת המכפלה?

מדרש תנחומא מפרש ששרה עיבדה את השדה ורצתה בו, אלא שלא הספיקה לרכוש אותו בימי חייה: "זממה שדה ותקחהו", שעד שהיא בחיים זממה ליטול את מערת המכפלה, "ותקחהו" – שהרי נקברה בה (מדרש תנחומא, חיי שרה, סימן ג).

אברהם משלים את משאלתה. כלומר, אברהם בא לקבור את אשתו שנפטרה, וגם לקיים את בקשתה האחרונה. 

גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם

אברהם פונה לבני חת בבקשה שיתנו לו חלקת קבר. פנייתו נעשית בצניעות רבה: וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר: גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.

באגדת בראשית, בובר מפרש, שלאחר מות שרה אברהם חש תלוש, גר ותושב, כאילו איבד את מקומו בעולם: 

ואברהם זקן … אמרו לו: אתמול היית שולט בכל העולם, דכתיב: ברוך אברם לאל עליון וגו' (בראשית יד יט), ועכשיו אתה אומר: גר ותושב אנכי?! אמר להם: ומה אעשה שמתה אשתי (בובר, אגדת בראשית, פרק לד).

המדרש מפרש שלאחר עקדת יצחק, שרה מתה משברון לב. לאחר מות שרה, אברהם בוכה ומתאבל, ואז פונה לעשייה: הוא קונה לשרה חלקת קבר, שולח את אלעזר למצוא כלה ליצחק, ובהמשך מוצא לו זוגיות חדשה עם קטורה.

כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים

הנביא חבקוק מדבר על אמונה, גם כאשר המציאות מאכזבת: כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים. וַאֲנִי בה' אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי  (חבקוק יז יח).

המדרש מפרש את הפסוקים לאור סיפור לידת יצחק: כי תאנה לא תפרח זה אברהם, ואין יבול בגפנים, זו שרה. אברהם ושרה היו באים בימים כאשר נולד יצחק, ולידתו היתה בגדר נס נגלה.

חזרה שרה ואמרה: מה אני מובדה סברי מן בריי (מה אני מאבדת תקוותי מבוראי?!) אלא (חבקוק ג) ואני בה' אעלוזה אגילה באלהי ישעי.  אמר לה הקדוש ברוך הוא: את לא אובדית סיברך (את אינך מאבדת תקוותך), אף אנא איני מובדית סיברך (אף אני איני נותן לך לאבד תקוותך), אלא וה' פקד את שרה וגו'  (בראשית רבה פרשה נג).

כאשר אנחנו מקבלים את מה שקיווינו לו זמן רב, האמונה קלה משום שהמציאות מאששת את מה שרצינו. במצבים של אובדן כואב, קשה לשמר את האמונה.

ניתן לפרש את שתיקתה של שרה בזמן העקדה, כנובעת מכעס או מחוסר ידיעה. אפשר לפרש את שתיקתה כמעשה של אמונה וכאב. כמו אהרון השותק לאחר מות בניו, כך שרה שותקת לאחר עקדת יצחק. ושתיקתה היא קבלת הדין, אך גם צער כבד מנשוא, השובר את ליבה ומביא למותה. 

ואברהם?

אברהם מתאבל על שרה, וקונה לה חלקת קבר, דואג לחתן את יצחק, ולהמשיך את ההבטחה שניתנה לבניו. הוא ימצא זוגיות חדשה עם קטורה וימות בשיבה טובה. אולם, מזמן שמתה שרה פסקה הנבואה לאברהם.

Feature photo: John Martin, The Burial of Sarah (1833). Yale Center for British Art, Paul Mellon Collection