jump to navigation

מי גנב את ג'יין אייר? 14 ביולי 2015

Posted by Keren Fite in משהו לקרוא, ספרות מתורגמת, ספרות פנטזיה.
Tags: , , , , ,
add a comment

ג'יין אייר הוא אחד הטקסטים המשפיעים ביותר של המאה התשע-עשרה. מאז כתיבתו ועד ימינו התפרסמו עשרות ספרים, ומספר לא מבוטל של עיבודים קולנועיים, המרחיבים את גבולות הסיפור המקורי או מתכתבים איתו בדרך זו או אחרת. עובדה זו מקנה לספר ג’יין אייר מעמד של טקסט יצרני: טקסט המפרה את השיח הספרותי וגורם ליצירתם של טקסטים חדשים המחקים, מפרשים ומרחיבים את גבולות הסיפור המקורי.

אם למנות רק כמה יצירות שהושפעו מג'יין אייר: ים סרגסו הרחב, מאת ג'ין ריס, המקדים את האירועים בג’יין אייר ומספר את סיפורה של ברתה מייסון, אישתו המטורפת של רוצ'סטר; עיר ארבעת השערים, מאת דוריס לסינג, המתכתב במקוריות עם עלילת ההתחנכות ומציג גיבורה, מרתה קווסט, הבוחרת לגור עם אישתו המשוגעת של מאהבה; המטורפת בעליית הגג, מאת סנדרה גילברט וסוזן גובר, המציע קריאה פמיניסטית ליצירותיהן של סופרות בנות המאה התשע-עשרה, ומציג את דמותה של ברתה מייסון כמטאפורה מכוננת לכתיבת נשים בתקופה הויקטוריאנית.

גם בספר הפנטזיה פרשת ג'יין אייר ממשיכה האומנת המסוגפת הכמהה לאהבה, לבית ולהגשמה עצמית, להוות מקור להשראה. אלא שג'ספר פורד Eyre Affairמחליף את עלילת החניכה בעלילת מרדף פנטסטית, והופך את בת-דמותה של ג'יין, ת'רסדיי נקסט, לבלשית ספרותית.

אנגליה של ת'רסדיי נקסט היא מדינת משטרה הנשלטת מאחורי הקלעים על ידי תאגיד "גוליית" הקפיטליסטי. אירועי הספר מתרחשים בשנת 1985 חלופית: מלחמת קרים נמשכת מזה 131 שנים והדת השלטת הינה… ספרות אנגלית.

המחיצה בין המציאות לבין הדימיון גמישה באופן פנטסטי ומאפשרת מעבר של דמויות בדויות מדפי הספרים אל מציאות היום יום, וכניסתם של אנשים בשר ודם אל תוך יצירות ספרותיות. באופן דומה, נוסעים בזמן, כדוגמת אביה של נקסט, עוברים בין עבר לעתיד ומוכיחים שוב ושוב עד כמה ההווה הוא נקודה רגעית ונזילה. אי-יציבותם של מימדי הזמן והממשות גורמת להקמתו של מערך משטרתי שלם שמטרתו להסדיר, לשמר ולפקח על יציבות הנרטיב הספרותי וההיסטורי.

עיקר כוחו של הספר בעלילה. לאחר פתיחה אקספוזיציונית מייגעת-משהו, המציגה בפני הקורא את עולמה של ת'רסדיי נקסט, צוברים האירועים תאוצה, והעלילה מתפתחת במהירות יחסית. יכולתו של ג'ספר פורד לבנות עולם בידיוני המשתמש באופן מושכל ומשועשע בקלישאות ספרותיות ותרבותיות מתגברת על חולשות עלילתיות כגון עלילות משנה מסקרנות הנותרות פרומות, ופתרונות עלילתיים צפויים עד כדי תדהמה. הדמויות מקוטבות באופן ברור לטובים יגעים-אך-נאמנים הנאבקים ללא מורא וללא תקציבים ראויים ברעים חסרי-מעצורים, רודפי בצע, בעלי כוחות מסתוריים ומניעים אפלים.

השמות המגוחכים שבוחר פורד לדמויותיו לועגים לקטגוריזציה השחוקה של ארכי-רשע (אכרון הדס הנקרא על שם הנהר המרכזי בעולם השאול), בלשית בודדה אך עשויה לבלי חת (ת'רזדיי נקסט, יום חמישי הבא, שם המרמז על הגמישות והאקראיות של הזמן והמציאות), אהוב לשעבר (לנדן פארק-ליין, הנקרא על שם המשבצת במשחק המונופול הבריטי ממנה ניתן לדרוש את הרכוש בעל הערך הגדול ביותר), ונבל קפיטליסט (ג'ק שיט, ביטוי שמשמעו, בין השאר, שקרן חסר ערך).

הספר נפתח בגניבתו של העותק המקורי של ספרו של צ'ארלס דיקנס, מרטין צ'זלוויט, וברציחתו של מר קוויוורלי, דמות שולית מהיצירה. כפי שמסבירה ת'רסדיי נקסט לשותף שלה, "כל העותקים על פני האדמה, בכל צורה שהיא, נובעים מאותו מעשה יצירה ראשון" ולכן, כל שינוי בכתב-היד המקורי של יצירה ספרותית גורם לשינוי מיידי בכל העותקים הקיימים.

תפקידה של המחלקה לבילוש ספרותי (מ"מ-27) הוא שמירה על יציבות נרטיבית. תפקיד זה בא לידי ביטוי במאבק בזייפני שירה ופרוזה, במאסר של שחקנים הנותנים פרשנות דרמטית יתר על המידה למחזות או מעזים להציגם באופן שונה מהמקור (למשל, הצגת יחיד של "הלילה השנים-עשר" מחזהו רב המשתתפים של שייקספיר), בלכידת כנופיות פשע הגונבות ומוכרות מהדורות ראשונות של יצירות שונות, בהגנה על כתבי יד מקוריים ובמלחמת חורמה נגד כל ניסיון לשנותם.

רציחתו של קוויוורלי גורמת להלווייה המונית ולקול מחאה ציבורית על אוזלת ידם של הבלשים הספרותיים. באנגליה בה חברי עמותת הבייקוניסטים עוברים מדלת לדלת על מנת לשכנע אזרחים כי לא ויליאם שייקספיר כתב את המחזות האלמותיים אלא דווקא פרנסיס בייקון, והמחזה "ריצ'ארד השלישי" מוצג על ידי שחקנים מתוך הקהל בסגנון המזכיר נוסח אליזבתני ל"הצגת הקולנוע של רוקי", הלוויה של דמות ספרותית נעדרת אינה בגדר חריג.

כשג'יין אייר נחטפת מכתב-היד המקורי והיצירה מסתיימת באופן מפתיע לאחר סצנת השריפה בת'ורנפילד (כרומן המסופר בגוף ראשון, העלמותה של הגיבורה מסיימת את הספר), אזרחים מודאגים יוצאים להפגין ברחובות, וראש הממשלה מתקשר אל מפקד הרשת למבצעים מיוחדים כדי לשאול מה לכל הרוחות בכוונתו לעשות בענין.

ואם בשלב זה אתם מחייכים בחוסר אמון, חכו עד שתגלו כיצד מחללת ת'רסדיי נקסט את העיקרון הקדוש של שמירה על יציבות נרטיבית ומשנה את ג’יין אייר לעד. אלו המכירים את ג’יין אייר יקבלו הסבר פנטסטי ומשעשע לפתרונות התמוהים בעזרתם עקפה שרלוט ברונטה קשיים עלילתיים.

פרשת ג'יין אייר. ג'ספר פורד. תרגמה: חנה ידור-אבני. הוצאת מודן. 336 עמודים.

אם אינך יודע לאן אתה הולך, כל דרך תוביל אותך לשם 2 ביוני 2014

Posted by Keren Fite in מדע בידיוני, משהו לקרוא, ספרות מתורגמת, ספרות פנטזיה.
Tags: , , , , , , , ,
5 comments

פרד קסידי מצטרף בעל כורחו למצוד אחר אבן-כוכב, חפץ חייזרי סמלי ומסתורי שהתקבל כחלק מעסקת חליפין בין התרבות האנושית לבין הציוויליזציה הגלקטית. במהלך המסע נפתרת, באופן חלקי, תעלומת אבן הכוכב, ופרד עצמו עובר תהליך התמרה המוביל אותו, כמעט בעל כורחו, לשינוי פיזי ונפשי מפתיע.

בספריו הידועים יותר יוצר זילזני מציאות בידיונית המבוססת על מיתולוגיה. "אדון האור" מתבסס על פנתאון האלים ההינדי, "יצורי אור וחושך" מבוסס על המיתולוגיה המצרית, וסדרת ספרי "אמבר" בונה עולם פנטסטי שלם, שהפך עם השנים למיתולוגיה מודרנית בזכות עצמה. לעומתם, "מפתחים בחול" מתאר עולם עתידני ריאליסטי למדי, ומתמקד בהשפעת המפגש בין האנושות לבין החייזרים על האדם החוקר.

Zelazny Doorways in the Sand פרד קסידי הוא סטודנט הלומד לתואר ראשון כשלוש עשרה שנים, ועושה ככל יכולתו להמשיך את מעמדו כסטודנט מן המניין מבלי לסיים את לימודיו ולקבל את התואר. הסטודנט הנצחי, שתאוות המחקר שלו נקיה משאיפה לתארים או משרות, מכיר באופן יסודי את תקנות האוניברסיטה, עומד על זכותו "לעשות כל דבר שלא ניתן למנוע ממני לעשות," ולוקה בדחף בלתי נשלט לטפס על בניינים.

הדיבוק השולח את פרד לדלג בין גגות למגדלים מהווה מטאפורה לצורך האנושי לחקור, להשיג ולגלות. בשיחה עם פרופסור דובסון, אחד מיועצי הלימודים שלו (המתגלה בהמשך גם כמורה דרך לחיים), פרד מתוודה כי אמנם הוא חש תחושה של התעלות כשהוא מגיע לראש המגדל, אולם יותר מתחושת ההישג ומציאת פרספקטיבה רחבה וטובה יותר, ישנו הרצון להמשיך ולהעפיל עוד ועוד כלפי מעלה: "אני תמיד רוצה להמשיך עוד קצת למעלה, ואני תמיד מרגיש שאני כמעט יכול, שאני ממש עומד לעשות את זה."

הפרופסור, העומד בסיומה של הקריירה האקדמית שלו ובכך "פורש מהמירוץ המכוער," תמה כיצד ירגיש פרד לו טיפס על כיפה או צריח כנסיה קשים במיוחד "ואז כשאתה מגיע לנקודה שבה אתה מבין שהצלחת, שהגעת, אתה נושא את עיניך ורואה שמישהו אחר כבר נמצא שם למעלה… איך אפשר לעלות עוד קצת אחרי משהו שהוא אנטי-קליימקס כזה?"

פרופ' דובסון מקביל בין הטיפוס לגובה לבין המפגש הראשון עם החייזרים, המתגלים כציוויליזציה עתיקה ומפותחת המקדימה את המין האנושי בשנות אור, ומצהיר, בגילוי לב אנושי מאוד, "אולי באיזשהו מקום עמוק בתוכי, רציתי שנהיה לבדנו בקוסמוס – שנתבע לעצמנו את כל זה, או שכל החייזרים שנפגוש יהיו קצת נחשלים לעומתנו…אבל כעת אנחנו הפרובנציאליים."

בסופו של הספר מגיע הפרופסור להשלמה מפוייסת עם הצורך להיות הראשון והטוב ביותר, ומקבל את האפשרות שעל מנת להיות מיוחד אין צורך להיות יחיד. השלמה זו מובילה את פרד לבחירת קריירה משעשעת, אם גם צפויה למדי.

פרד הוא דמות הגיבור הטיפוסי האופייני ליצירתו של רוג'ר זילזני: אינטלקטואל שנון המתבונן בעולם מנקודת מבט מהורהרת ומעט מלנכולית, בעל יכולת נדירה לראות את הגיחוך והאירוניה במצבים אליהם הוא נקלע. הנרטיב, המסופר בגוף ראשון, יוצר אינטימיות כמעט מיידית בין הקורא לבין פרד, החולק עם קוראיו את כל הגוונים של חוויית המציאות שלו, ממחשבות רציונליות ועד הזיות ופחדים.

הספר "מפתחים בחול" פורסם במקור כסיפור בהמשכים במגזין המדע הבידיוני "אנאלוג." הפירסום בהמשכים יוצר מבנה עלילת מרדף אפיזודלית עמוסה בהתרחשויות ושיאים דרמטיים. בניית הדמויות של זילזני אופיינית ליצירות אפיזודליות המתפרסמות בהמשכים. דמותו של המספר-הגיבור היא הדמות היחידה המפותחת באופן מלא. כל שאר דמויות בני האדם והחייזרים מופיעות ונעלמות על בסיס חלקן בקידום עלילת המצוד אחר אבן הכוכב, ונחלקות באופן ברור למדי בין דמויות המגינות על פרד ומקדמות את השבתה של אבן הכוכב למקומה, לבין דמויות המאיימות על חייו של פרד ומסכנות את הברית הטריה בין האנושות לבין הציוויליזציה הגלקטית.

אוהדי המדע הבידיוני, המורגלים לדמויות חייזרים יצירתיות, ימצאו מימד של שעשוע (או לחילופין זעזוע) בעובדה שהחייזרים "בני התרבויות רבות העוצמה בגלקסיה" בוחרים ללבוש דמויות של חיות או צמחים בבואם לפגוש את בני האדם.

בקריאה ראשונה, "מפתחים בחול" הינו ספר מתח משעשע הנקרא בנשימה עצורה. בקריאה שניה מתגלה אבן הכוכב, אחריה מנהלות כל הדמויות מצוד, כסוג של 'מק'גאפין'. המונח 'מק'גאפין', שהוטבע על ידי אלפרד היצ'קוק, מתיחס למרכיב עלילתי המרכז סביבו את תשומת הלב של הצופים ומניע את העלילה קדימה בהיותו משאת ליבן של כל הדמויות, אך מתגלה בסופו של המרדף כחלום שווא ריק מתוכן.

זילזני עצמו מרמז על היותה של אבן הכוכב המחשה למופרכותם של הדברים באמצעות אלוזיות לחיוכו המרחף ללא גוף של חתול הצ'שייר מ"אליס בארץ הפלאות" ולסנארק המתגלה כבוג'ום ומעלים את המוצא אותו, בסיומו של "ציד הסנארק" של לואיס קרול. אבן הכוכב הינה חוויה של העדר שאינה ריקה מתוכן, אלא שהתוכן אינו העיקר שלה; מעין התבוננות ללא מתבונן המשקפת את הנחיותיו של חתול הצ'שייר לאליס: "אם אינך יודעת לאן את הולכת, כל דרך תוביל אותך לשם".

מפתחים בחול, רוג'ר זילזני. תרגמה מאנגלית: דורית לנדיס. הוצאת עם עובד. 215 עמ'.