הַנְשָׁמָה מִילּוּלִית

והגדת לבתך: כוס מרים 15 במרץ 2013

בשנים האחרונות מתפתח מנהג סדר נשים, סדר לנשים בלבד הנערך לפני סדר הפסח עצמו. במהלך סדר זה מספרים את סיפורן של שפרה, פועה, מרים, יוכבד ובת פרעה, הנשים שלקחו חלק ביציאת מצרים, אך קולן לא נשמע בהגדה עצמה.

היוזמה יפה מאוד, אך משאירה את הנשים ואת סיפורן בסוג של עזרת נשים: נפרדות ומבודדות בקרב עצמן. השנה, עשו לכן מנהג חירות, והכניסו את סיפורן של הנשים אל סדר פסח עצמו

באר מרים וכוס מרים

מרים, אחות משה, היתה נביאה בזכות עצמה. יש המפרשים כי חזתה את הולדת משה ואת גאולת העם: "בן יוולד לך אימי, והוא יושיע את ישראל." מרים הוליכה את הנשים בריקוד ובשיר בחציית ים סוף. בזכות מרים ליוותה את העם באר מים חיים במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר.

דמותה של מרים מסמלת חיים, התחדשות, ומנהיגות נשית. עם השנים התפתחה מסורת של הוספת כוס מרים לסדר הפסח: כוס מים חיים הנמזגת בתחילת הסדר, או אחרי מניית עשרת המכות או בסיום הסדר במקביל לכוסו של אליהו. מאחר ומדובר במנהג חדש יחסית, ישנה חירות בבחירת אופן שילובו של מנהג כוס מרים בטקס החג.

איך להכין כוס מרים

השבוע שלפני הפסח הוא זמן נהדר לגייס את הילדים והמבוגרים לפעילות יצירתית לקראת החג

מה צריך?

• כוסות יין מזכוכית
• צבעי זכוכית
• מכחולים
• הרבה רצון טוב והתלהבות

תוך כדי הכנת כוסות מרים אפשר לספר את סיפורה של מרים, ולהסביר את מקורו של המנהג החדש שנועד להזכיר ולהכליל את סיפורי הנשים כחלק מטקס סדר הפסח

בזמן סדר הפסח

מזגו מים חיים אל כוס מרים וברכו

זאֹת כּוֹס מִרְיָם, כּוֹס מַיִם חַיִּים,
זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם

חג חירות שמח!

ועוד הצעה לברכה נשית בשולחן הסדר: מנהג חרוסת זכר לתפוח

Read this post in English

הגדה אחרת: מרים שפרה ופועה 20 באפריל 2005

לספר את סיפורה (2)

כשאתם יושבים לשולחן הסדר ומספרים את סיפור יציאת מצרים, ספרו גם את סיפורן של הנשים. צרו מרחב ותנו קול למי שנדחקו אל השוליים.

שפרה ופועה

כאשר החליט פרעה להרוג כל בן היילוד, זימן אליו את המיילדות שפרה ופועה והורה להן להרוג את הבנים ברגע לידתם. שתי המיילדות, שידעו כי סירוב מפורש להוראת פרעה יעלה בחייהן, השפילו עיניהן ואמרו "אדוננו פרעה, לא נוכל לעשות זאת משום שהתינוקות נולדים מהר כל כך שאיננו מספיקות להגיע בזמן". "אם כך", אמר פרעה בכעס, "השליכו אותם אל הנהר!".

התנגדותן השקטה של הנשים היתה ההשראה להטפותיו של הכומר פריץ "הנווד", שעבר בין הכנסיות הקלוויניסטיות בשנת 1941 (השנה בה נכבשה הולנד על ידי הנאצים), רכוב על אופניים עם גלגלי עץ (הנאצים החרימו את כל מוצרי הגומי לטובת המאמץ המלחמתי).
פריץ "הנווד" נכנס לכנסיה בכפר איברגן, והקריא את סיפורן של שפרה ופועה מתוך ספר שמות. בסיומו של הסיפור שאל את מאזיניו: מיהו פרעה של תקופתנו? מיהם התינוקות העבריים שיש להציל?
בין השנים 1941-1945 הסתירו שבע משפחות מאיברגן לוחמי מחתרת, טייסי בעלות הברית שצנחו בשטח האוייב, ויהודים.

יש המפרשים כי שפרה היא יוכבד, אמו של משה, ופועה היא מרים, אחותו.

באר מרים

מרים, אחות משה, היתה נביאה בזכות עצמה. יש המפרשים כי חזתה את הולדת משה ואת גאולת העם: "בן יוולד לך אימי, והוא יושיע את ישראל". מרים הוליכה את הנשים בריקוד ובשיר בחציית ים סוף. בזכות מרים ליוותה את העם באר מים חיים במשך ארבעים שנות הנדודים.

דמותה של מרים מסמלת חיים, התחדשות, ומנהיגות נשית. עם השנים התפתחה מסורת של הוספת כוס מרים לסדר הפסח, כוס מים חיים הנמזגת בתחילת הסדר, או אחרי מניית עשרת המכות או בסיום הסדר במקביל לכוסו של אליהו. מאחר ומדובר במנהג חדש יחסית, ישנה חירות בבחירת אופן שילובו בטקס החג.

אפשר גם להביא תופי מרים לשולחן הסדר ולקרוא או לשיר שירים.

תפוז בקערת הפסח

לפני עשרים שנה, כשסוזנה השל דיברה על זכותן של נשים ללמוד ולהפוך לרב, צעק גבר מהקהל במחאה: "אשה שייכת לבמה ציבורית כמו שתפוז שייך לקערת הפסח".
מאז מוסיפות הנשים תפוז לקערת הפסח כדי להזכיר את מקומן, את חירותן, כדי להשמיע את קולן. עם השנים הפך התפוז לסמל של הזמנה והכלה של כל מי שנדחו אל השוליים, למשל הומוסכסואלים ולסביות.

ומי ששואלת את עצמה, למה לי סיפורי נשים בהגדה של פסח ? מוזמנת לקרוא את השאלות והתשובות של ארבע הבנות.

חג שמח!