jump to navigation

היום בהיסטוריה: תערוכת אמנות מנוונת 19 ביולי 2016

Posted by Keren Fite in היום בהיסטוריה.
Tags: , , , ,
3 comments

ב- 19 ביולי 1937 נפתחה תערוכת "אמנות מנוונת" במינכן. אדולף היטלר סלד מאמנות מודרנית. אמנות ראויה, לדעתו, היתה אמנות ריאליסטית המציגה את האידיאל הארי ומעוררת בצופה תחושת התפעמות. האמנים שהשתייכו לזרם האקספרסיוניזם הגרמני, שהציגו ביצירותיהם את זוועות מלה"ע ה-I והפרו במכוון את מוסכמות הריאליזם, הפכו למייצגי השחיתות החברתית שדירדרה את גרמניה לחרפת ההפסד במלחמה ולמשבר הכלכלי. 16,000 יצירות אמנות הוחרמו ממוזיאונים ברחבי גרמניה, מתוכם הוצגו 650 יצירות בתערוכת "אמנות מנוונת".

degenerate art 1937

חדרי התצוגה בתערוכה היו קטנים ודחוסים. חלק מהציורים המופשטים הוצגו הפוכים. היצירות הוצגו כמופע אימים: יצירות של משוגעים, אנשי שוליים שנתפסו ונעצרו בניסיון להחריב את התרבות הגרמנית. לצד התמונות והפסלים הופיעו כתובות גרפיטי שהגחיכו את היצירות, וכיוונו את המבקרים בתערוכה לפרשנות הנאותה על פי המפלגה הנאצית:

"אין זה ייעודה של האמנות להתבוסס בזוהמה למען זוהמה [או] לצייר את בן האדם בריקבונו"

אירגון התערוכה לא היה עקבי, ורוב האמנים שיצירותיהם הוצגו לא היו יהודים. אוטו דיקס נולד בשנת 1891 ומגיל צעיר החליט להקדיש את חייו לאמנות. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, דיקס היה צעיר נלהב בן 23, שראה במלחמה טקס חניכה. הוא התגייס לצבא ושירת כמקלען. חוויית המלחמה בשוחות גרמה לו לצייר את זוועות המלחמה כרישום של אימה. בטריפטיך "מטרופוליס" (1928) שהוצג בתערוכה, דיקס מבקר את הדקדנס ברפובליקת ויימר, התמונה מציגה אנשים המבלים בקברט, תוך שהם מתעלמים מנכי המלחמה ברחוב. ליד התמונה נכתב: ברבריות – התעלמות מכוונת מצורה ומצבע.

Otto Dix Metropolis 1928

התערוכה הוצגה במשך ארבעה חודשים ברחבי גרמניה ואוסטריה. קרוב לשלושה מיליון מבקרים הגיעו לצפות ביצירות שהוצגו בתערוכה. הרבה מהמבקרים הגיעו לתערוכה על מנת לצפות ביצירותיהם של גדולי האמנים של דורם, מחשש שמא זוהי ההזדמנות האחרונה לצפות ביצירות. ברנרד שולץ ביקר בתערוכה כסטודנט צעיר לאמנות:

"חשבנו שזו ההזדמנות האחרונה לראות את היצירות הללו. אי אפשר היה לדעת אם הן תושמדנה אחרי התערוכה… הציירים האקספרסיוניסטים בתערוכה היו האלים שלנו. הערצנו אותם"

לאחר התערוכה, היצירות נמכרו במכירה פומבית לגורמי חוץ. יצירות שלא נמכרו, הושמדו, ביניהם הציור "השוחה" (1918) של אוטו דיקס. התערוכה היתה יריית הפתיחה לרדיפה אחר גורמים מנוונים בתרבות ובאמנות. האמנים שיצירותיהם הוצגו בתערוכה פוטרו ממשרותיהם באקדמיה, נעצרו, נחקרו ולאחר שיחרורם נאסר עליהם להמשיך לצייר. חלק מהאמנים נמלטו מגרמניה; אחרים, כמו דיקס, בחרו להשאר. בהוראת המשטר הנאצי דיקס הוגבל לציור נופים בלבד: ציור נופים הוא הגלות שלי, אמר.