jump to navigation

דוד אבידן 23 באפריל 2005

Posted by Keren Fite in פניות הציבור, שירה.
Tags: , , ,
comments closed

את שורות השיר של דוד אבידן המופיעות בפתיח גיליתי חרוטות על פסל של אורה נויפלד (שפינר) לזכר מאיר (רורי) שפינר, שנפל במלחמת סיני. נויפלד יצרה פסל של חיבוק, הלוכד את העין בקוויו הזורמים. שתי דמויות כרוכות זו בזו, ואין לדעת היכן מתחילה האחת והיכן מסתיימת השניה.
מי שמכיר את השיר ויודע לומר היכן פורסם במקור, מוזמן לכתוב ולספר לי. תודתי מובטחת מראש.

עדכון 23.4.05
תודה לפאר שסיפר כי שם השיר הוא "בלדה על הצל", מתוך הספר ברזים ערופי שפתיים (1954), ושלח לי גם עותק סרוק של השיר המלא.

מורי זן פעוטים 20 באפריל 2005

Posted by Keren Fite in בודהיזם כאן ועכשיו, פניות הציבור.
Tags: , ,
comments closed

בברכות היומיום* מציעים מילה וג'ון קבט זין להתייחס אל ילדים כאל מורי זן. "מורי זן לא מסבירים את עצמם, הם פשוט נוכחים".
כמו מורי זן, ילדים אינם עקביים. בדרכים מתסכלות, מצחיקות, כואבות ומאושרות הם מפגישים אותנו עם סיפורי ה"צריך", "רוצה", "יכול" שלנו, ומלמדים אותנו שארמונות של חול, הם רק ארמונות של חול.

*Everyday Blessings: The Inner Work of Mindful Parenting. Myla and Jon Kabat-Zinn. Hyperion, 1997

.

הענות 12 באפריל 2005

Posted by Keren Fite in פניות הציבור.
Tags: , ,
comments closed

קיים הבדל מהותי בין להגיב (react), לבין להענות (respond).

כשמגיבים חוזרים שוב ושוב (re) על פעולה (act) המתכתבת, ברוב המקרים, עם רוחות רפאים, תפיסות ומושגים מהעבר, ואין לה שום קשר ישיר עם רגע ההווה. בכך, לעיתים קרובות, מחמיצים את הרגע.

כשנענים נותנים תשובה הולמת להתרחשותו של הרגע. מתהווים ביחד עם המתרחש ולא בנפרד או בניגוד לו.

בהגיעם אל נקודת מעבר של נהר, פגשו שני נזירי זן עלמה יפהפיה שהתקשתה לחצות את המים בשל עומקו ומהירותו של הזרם.
הנזיר הראשון היסס והחל להתנצל ולהסביר שחוקי מסדר הנזירות אוסרים עליו מגע עם אישה.
הנזיר השני שתק, הרים את הנערה בזרועותיו, ונשא אותה אל מעבר לזרם השוצף, אל גדת הנהר השניה.
שני הנזירים המשיכו בדרכם.
לאחר זמן, פנה הראשון לשני ואמר: "לא היית צריך לשאת את הנערה כך על זרועותיך. אסור לנו, הנזירים, לגעת בנשים". מופתע, ענה הנזיר השני: "אתה לבטח עייף מאוד! אני השארתי את הנערה על גדת הנהר. אתה נשאת אותה עימך כל הזמן".

נזיר אחד מגיב למושג "אישה", מחמיץ את הנערה שמולו ואינו מסוגל להענות לבקשתה.
נזיר שני אינו מביא דבר אל המפגש, ולכן נענה לבקשה של אותו הרגע ומותיר את הנערה מאחור.