jump to navigation

איך תדעי שהפכת גלילית? 14 במאי 2007

Posted by Keren Fite in הרהורים.
Tags: ,
trackback

* כשתל-אביבי ותיק ממליץ לך לקחת מונית למקום הפגישה "כי זה רחוק", וכשאת מחליטה
ללכת ברגל את מגלה שמדובר בכעשרים דקות של הליכה נעימה.

* כשהאנשים ברחוב מעניינים אותך יותר מחלונות הראווה.

* כשאת שומעת בתשומת לב את המיית הקולות הקוראים "קני אותי! קני אותי!", מחייכת
אליהם וממשיכה ללכת. ודבר אינו חסר.

* כשאת מזהה את העצים בשמם ומריחה את בושם פריחתם, מעבר לנהמת המנועים ואדי
הפליטה של האגזוזים.

* כשאת מתהלכת ברחובות העיר שהיתה ביתך ומרגישה כמו תיירת.

תגובות

1. מיקי - 14 במאי 2007

איזה יופי שירדו אלינו אנשי הגליל והעתירו עלינו מחוכמתם. כי אנחנו באמת צריכים אותם כדי ללמוד שיעור על תרבות הצריכה או על שמירת הטבע. מהם, אנשי היישובים הקהילתיים זוללי התשתיות, עם חצי דונם לבית צמוד הקרקע, כבישים שחותכים כל גבעה ירוקה ושני רכבים וחצי לכל משפחה, כי אחרת איך אפשר להגיע לאיזה שהוא מקום. בגליל באמת הולכים הרבה ברגל, שדרות רוטשילד זה ליד משגב, נכון?

2. קרן - 15 במאי 2007

תיארתי חוויה אישית שלי מיום מסויים מאוד שביליתי בתל אביב. הגליל הוא הרבה דברים וגם תל אביב היא הרבה דברים. אפשר לפתח דיון על הפוליטיקה של הפרטי, אבל זו לא הכוונה כאן. לפעמים חוויה היא רק חוויה ולא מניפסט על תרבות הצריכה או על שמירת הטבע.

3. פיקוד העורב - 15 במאי 2007

כשליבך פועם ומתפעם בחדווה, לשמע הצלילים המרנינים של "קטיושינקה",להיטם המלבב והנוגע לב של א.אולמרט וע. פרץ.
צריך להתרגל,כמובן, לוואו-וואו המעודן של הסירנה, לבום ההחלטי, אבל כשמתרגלים, הו,איזה יופי, לעומת כל הזבל של "כוב נולד" וכל יתר השטויות!
הו, שלווה,שבן-עיר לא יידע אותה!
לעמוד באור-הירח הכה רומנטי,ליד חומות בית-העלמין של כפר-גלעדי, ולקוות שפרצולמרט לא ינצלו את אור הירח המלא, כדי להעיף עליך בעדנה כמה "סתם חפצים שעפים באוויר"!

ואולי גם תדע כי הפכת גלילי(או בכלל צפוני),על כי בהגיעך למקום חדש,תשאל את הולכיהרגל הגליליים המלבבים: "אמור,רחימאי,לכל צרה שלא תהיה,היכן המקלט כאן?"

איך שלא יהיה מומלץ לתלביבים שוחרי הפריחות,לבוא בהמוניהם: לרוב,בקיץ ישנה עונת-הפריחה של הקטיושקות…

4. גלילית גם - 15 במאי 2007

כל כך מוכרת. כמה מרירות ורשעות. קרן, אני מכירה את התחושה והיא ממלאת ונפלאה. לא הייתי מחליפה את הגליל והקטיושות בשום חבל ארץ אחר (גם לא טוסקנה או פרובנס) בעיקר בגלל האנשים הנהדרים שאני מכירה שם.

5. תל אביבי - 15 במאי 2007

אני ממליץ לכל הגליליים על סרט נהדר שמוקרן בבית הקולנוע בשלומי: רמבו 2: משחק הדמים עם בחור צעיר בשם סילבסטר סטאלון.

קחו את הגבינות עיזים שלכם, ואת הצימרים המופקעים, ואל תבואו לתל אביב כדי ליילל על זיהום האוויר וחלונות הראווה.

6. קרן - 15 במאי 2007

גלילית גם-תודה 🙂 הנה עוד דבר שלמדתי על עצמי בזכות התגובות כאן, במעבר לגליל איבדתי משהו ממעטה הציניות הנשכנית שליווה אותי בתל-אביב.

פיקוד העורב ומיקי – בתקופה התל אביבית של חיי הייתי נכנסת איתכם להתקוטטות מילולית ונהנית מהקזת הדם ההדדית. עבר לי. אולי זה הגליל, אולי אלו הילדים. לא יודעת. לא חשוב כרגע. מה שכן חשוב הוא, שאם אתם (או כל אחד אחר) מבקשים להמשיך את הדיון הזה, אל תעליבו את האנטליגנציה שלי ושל הקוראים האחרים.

אני מתעבת הכללות. הטענה כאילו כ-ל אנשי הגליל הם לאומנים חסרי שכל ההולכים שבי אחרי פרץ ואולמרט היא מופרכת מיסודה. וכמה "תלאביבים" אכן הגיעו לצפות בפריחת הקטיושות מיד לאחר המלחמה, לא מתוך סולידריות מיוחדת עם הגליל, אלא מתוך מניע פורנוגרפי טהור. תלאביבים אחרים ארחו את אנשי הגליל. ועוד דבר אחרון (אין כנראה מנוס מלהפוך את האישי לפוליטי) אולי נדמה לנו ששקט עכשיו, שהמלחמה נגמרה, אבל "חפצים מעופפים" עדיין נופלים על שדרות. אנשים (יהודים, ערבים, ישראלים, פלשתינאים) חיים בפחד בארץ הזאת. אין לי מושג מה לעשות עם זה, אבל אין לי כוונה למסך את הפחד הזה עם ציניות.

7. אמרי - 15 במאי 2007

750 ש"ח + סלסלת פירות מפנקת?

8. נועה - 15 במאי 2007

כל הרשימה הזאת היא הכללה אחת גדולה. לא פלא שעוררת על עצמך כעס.
אם טוב לך, למה את צריכה לנסח את זה תוך הנגדה לכל מה שרע (בעינייך) בחיי אחרים? אני פשוט לא קונה את הטוב שלך. מי שבאמת טוב לו, יודע ללטף. כל מה שעשית כאן זה לומר: טוב לי כי אני כבר לא חיה בתוך הזבל שאתם, כל התל אביבים, חיים בו.
נו, יופי שאת מתעבת הכללות. אותי לא שכנעת שטוב לך.

9. סטיבן ש. - 15 במאי 2007

אם זו גליליות, אין ספק שתל אביב הפלורליסטית, החופשית, התרבותית, המשתנה לנגד עינייך עדיפה.
סלסילת פירות באושים לקרן!

10. מיקי - 15 במאי 2007

קרן, כשאת נותנת כותרת לרשימה של "איך תדעי שהפכת גלילית", ולא – למשל – "רשמים אישיים מהמעבר לגליל", אז בעצמך מאפיינת את עצמך כחלק מהשתייכות לקבוצה. הניסיון להציג את זה אחר כך כחוויה אישית, הוא קצת מתפתל. זה דבר ראשון. דבר שני, גם לגופם של דברים – כן, גם בתל אביב יש אנשים שחולפים ביעף על פני חלונות ראווה ולא מתפתים לקריאות "קנה אותי, קנה אותי". מדהים.
לענייני הביטחון אניח.

ולגלילית-גם: כשאת מדברת על האנשים הנהדרים בגליל, את מתכוונת גם לערבים? או רק לאנשים הנהדרים שמייהדים את חבל הארץ הנפלא שלכם?

11. ח ל י - 15 במאי 2007

אוףףף. כמה מילים ציניות על חוויה פרטית של אשה אחת. מה נייה?

היי קרן. אני דווקא חייכתי. כשאני מגיעה לניו יורק שפעם הייתה הבית שלי והיום אני מסתכלת בעין חצי מכירה ומזהה וחצי נושמת עמוק על למה הם הולכים מהר כל כך ואני מתמלאת קצת געגועים וקצת שמחה על מקומי היום, ככה הרגשתי שהרגשת את. את כבר בטח בבית בחזרה, אז בערב, כשתלבשי סוודר כי בטח קר ממש אצלכם בהרים, קחי נשימה עמוקה ותזכרי שלא כולם כאן, בתל אביב ציניים ומתנפלים יש כאלה, כמוני ששמחים בשבילך. כי ככה :))

12. קרן - 15 במאי 2007

אני חייבת להודות שהדיון התוקפני למדי שמתרחש כאן מרתק בעיני. וכדי שלא אובן (שוב) לא נכון אבהיר למה בדיוק אני מתכוונת ב"תוקפני": רוב מי שכתב כאן קרא את הדברים דרך משקפיים מאוד מסויימות שאינן שלי אלא שלו, ומתוך הפרשנות הזאת הציב טענה תוקפנית למדי שאינה פותחת שיח או מבקשת להקשיב אלא לפסול על הסף.
למה הוא מרתק? משום כשכאשר קראתי את הדברים בפעם הראשונה כעסתי, וברוח זו נכתבה התגובה הראשונה שלי. הלך הרוח הזה ליווה אותי במשך היום, ובשלב כלשהו נפתח לכיוונים חדשים, ולפרשנויות אחרות שהוציאו את העוקץ מהכעס.
נתתם לי חוויה שונה אליה לא כיוונתי ותובנות שראויות לרשומה נפרדת. לכמה דברים אגיב בכל זאת בקצרה כאן:

מיקי, את כותרת הרשימה כיוונתי לעצמי: איך תדעי (אני קרן, ולא רות או ניצה או משה לצורך העניין) שהפכת גלילית (גלילית במשמעות "גרה בגליל" או "משתייכת כרגע לגליל", ולא במשמעות "מייצגת את כל אוכלוסיית הגליל המגוונת"). לא הצגתי את זה בדיעבד כחוויה אישית, אלא מלכתחילה כתבתי זאת כחוויה אישית ולא קולקטיבית (כשאת הולכת, ולא כשאתן הולכות וכד'). ובודאי שגם בתל אביב יש אנשים שעוברים על פני חלונות ראווה ולא קונים. בשום מקום לא טענתי שזה לא כך. אני מודה ומתוודה שכאשר אני גרתי בתל אביב לא עמדתי בפיתוי. ולמה להניח לענייני הביטחון כשלהערכתי הם העומדים בבסיסה של כל המתקפה הזאת? את (אתה?) עצמך מזדרזת לשאול את גלילית-גם אם היא אוהבת גם את שכניה הערבים.

נועה, לא הצגתי את הטוב שלי כניגוד לרע של תל אביב. תל אביב אינה רעה בעיני כשם שהגליל אינו טוב. עצים אינם טובים ומכוניות אינן רעות. תיארתי כמה רגעים של חוויה אישית בתל אביב. את ההכללה המסויימת מאוד הוספת את בקריאה שלך.

תל-אביבי, אמרי וסטיבן ש. – כן הצימרים בגליל יקרים. גם מחירי המלונות באילת מופקעים בעיני. למרות מה שמשתמע משם המשפחה שלי, אם אתם מחפשים קרב, זה לא המקום.

חלי – תודה 🙂 לרגע חשבתי שרק אני רואה את ההומור המשועשע, המתוק-מריר במה שכתבתי.

13. פיקוד העורב - 15 במאי 2007

הבנת הנקרא.
אני אמרתי משהו על גלילים לאומנים,ההולכים שבי אחרי פרצולמרט?
אם בכלל, אז כתבתי מה שכתבתי פה, במין הומור גרדומים כזה, ובתור מחאה נגד שני החולירות האלה, שרץ ואולמרט.
אני,אמנם לא גלילי, אלא "רק" חיפאי, ומה שכתבתי פה נכתב,כאמור,במין הומור-גרדומים כזה אחרי הקיץ הזוועתי, האחרון.
לא יודע איך הגלילים,לי נשארה תגובה כזו אחרי המלחמה, שכשאני נוסע באיזשהו מקום בחיפה ובסביבה, אני מסתכל מהחלון ומציין לעצמי שהנה פה,ליתר ביטחון,יש מקלט ופה יש מקלט,או מנהרה של הכרמלית… 😦
כנראה שלא גיליתי מספיק "חוסן ונחישות", מה?

14. גלילית גם - 15 במאי 2007

הם מעולם לא הניפו בריסטול מקומט על מנת להפסיק את מטר הפיגועים. הם התנפלו עלינו בארועי אוקטובר בשם "ההגנה על מסגד אל אקצה" שכמובן כולנו עמדנו להתנפל עליו ממש באותו היום. הם שרפו יערות סביב, הם ניפצו צמתים. הם פגעו ביהודים עם ילדים שישבו בתוך רכבים. הם גררו בכפר יאסיף את השכן היהודי שלהם אחרי שבדקו תעודות זהות כמו במקום אחר.
לא, הם לא נהדרים בכלל. להוציא את החברים הערביים הספציפיים שלי. כן, כן, "הערבים שלי" בדיוק.
נשבר לי מהפוליטיקלי קורקט שלכם, מהעוורון, מחוסר היושר האינטלקטואלי. כל 'תל אביבי גאה' יכול להמשיך לקרוא את מטר העיתונות הצינית העבשה וחסרת הערכים ותחושת הציונות שהקימה את המדינה הזאת. גם האנשים האלה ממש לא נהדרים בעיני.
ואם מחירי הצימרים גבוהים בעיניכם תשתמשו ביכולת הבחירה שלכם ושבו בבית.

15. קרן - 16 במאי 2007

פיקוד העורב – החוסן והנחישות התקיימו כנראה רק בדימיונם של פרץ ואולמרט. מצטערת, אבל צמד תאומי המריבה הללו מעלה לי את הסעיף. יפה שיש לך הומור גרדומים. מלחמת הקיץ האחרון עדיין קרובה מכדי שאוכל להתבדח בנוגע אליה. הדיון (או שמא שיח החרשים?) שמתרחש כאן מוכיח שלכולנו יש בעיה של הבנת הנקרא ברמה כזו או אחרת. בעצם, אולי הבעיה שונה במהותה: יש לנו קושי לקבל ולהכיל קריאות ופרשנויות שונות למה שכתבנו. אכן לא אמרת דבר על גלילים לאומנים וגו'. זו היתה הפרשנות שלי. אני מתנצלת אם נפגעת.

גלילית-גם – אני לא חסידה גדולה של תקינות פוליטית בעיקר משום שאני מודעת לגבולות יכולתו ולצביעותו של השיח שהוא עשוי לייצר. ויחד עם זאת, טיעונים שבנויים בעיקרם על "אנחנו" ו"הם" מחרידים אותי. אני מקווה שנצליח להסכים בידידות על כך שאיננו מסכימות ולעצור את הדיון בכך.

16. גלילית גם - 16 במאי 2007

בכפר יאסיף שעצרו מכוניות והיכו בעלי תעודת זהות שבה נרשם יהודי בליבה של מדינת היהודים.
ואגב, אני מאוד לא אוהבת שמחליטים עבורי מתי לסיים דיונים. בעיקר בטוקבקים חופשיים שמנוסחים בנימוס ומנמקים את עצמם.
אגב, את מוזמנת לבחון את ה'הם' ותגלי ש'הם' מגדירים את עצמם רק כ'אנחנו' ו'הם'.

ומבחינתי, אם תרצי, נסיים את הדיון בכך.

17. גלילית אוהבת ערבים - 16 במאי 2007

גם מהגליל, כן ממשגב, גרה בגליל דוקא בגלל הדו קיום, ואהבתי קרן את מה שכתבת.
דוקא גלילית גם גרמה לי לכתוב תגובה זו. ומה רצית גלילית גם? שאחרי כל מה שעברו ערביי הגליל, ורק לאחרונה שכני מסכנין, שהפקיעו להם אדמות רבות בשביל לבנות ממש בגבול ביתם בסיס צבאי שלא ירגישו דפוקים וחסרי אונים?
ותל-אביב עדיין עיר אהובה, (גרתי בה ברווקותי לפני 20 שנה), ולפעמים מתקנאה בכם התלאביבים על סרטים שלא מגיעים לגליל, על ארועי ספרות שלא יגיעו לגליל, ועל עיר ללא הפסקה.

18. גלילית גם - 17 במאי 2007

שאיש לא יחשוב שהפקעת אדמות היתה הסיבה לפרוץ מאורעות אוקטובר. הם קראו לזה 'אינתיפאדת אל אקצה' לא אני. מה רציתי? שלא יסייעו למחבל שהתפוצץ באוטובוס 361. מה רציתי? שיפגינו נגד פיגועי הדולפינריום, סבארו, מסעדת מקסים, מלון פארק ועוד עשרות פיגועי התאבדות. כן, כן, זה מה שציפיתי. בדיוק. ליהודים בעולם הפקיעו בלי סוף אדמות , כסף ואת החיים, אף אחד מהם לא התפוצץ בשום מקום.
לפעמים אני תוהה עד כמה השנאה העצמית וההלקאה העצמית והעוורון הטוטאלי כלפי עמך שלך הם גורפים.
אסיים בדבריו הנפלאים של ברל כצנלסון שכתב עוד לפני קום המדינה :
"היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לידי סילוף כזה? שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את ליבם רגש הערצה והתמכרות?"

מזכירה לכם, ברל כצנלסון – תנועת העבודה, לא איזה רביזיוניסט פאנט, לא מתלמידי ז'בוטינסקי ולא איש הציונות הדתית.

חותמת על כל מילה.
ואגב, תל אביב אחלה עיר. אוהבת אותה מאוד.

19. מתענין... - 17 במאי 2007

יש לך התנייה כזאת גם כלפי מקומות שבהם ארעו תאונות דרכים? כביש הערבה בדרך לכייף באילת, משהו בסביבות שדרות והקסאמים? אולי כמה כבישים אדומים בגליל? כביש עכו צפת? המון תאונות, באמת. זה לא מפריע לך להנות מהנוף? רק הקטיושות?


Sorry comments are closed for this entry

%d בלוגרים אהבו את זה: