איך תדעי שהפכת גלילית?

תיארתי חוויה אישית שלי מיום מסויים מאוד שביליתי בתל אביב. הגליל הוא הרבה דברים וגם תל אביב היא הרבה דברים. אפשר לפתח דיון על הפוליטיקה של הפרטי, אבל זו לא הכוונה כאן. לפעמים חוויה היא רק חוויה ולא מניפסט על תרבות הצריכה או על שמירת הטבע.

כל כך מוכרת. כמה מרירות ורשעות. קרן, אני מכירה את התחושה והיא ממלאת ונפלאה. לא הייתי מחליפה את הגליל והקטיושות בשום חבל ארץ אחר (גם לא טוסקנה או פרובנס) בעיקר בגלל האנשים הנהדרים שאני מכירה שם.

גלילית גם-תודה 🙂 הנה עוד דבר שלמדתי על עצמי בזכות התגובות כאן, במעבר לגליל איבדתי משהו ממעטה הציניות הנשכנית שליווה אותי בתל-אביב.

פיקוד העורב ומיקי – בתקופה התל אביבית של חיי הייתי נכנסת איתכם להתקוטטות מילולית ונהנית מהקזת הדם ההדדית. עבר לי. אולי זה הגליל, אולי אלו הילדים. לא יודעת. לא חשוב כרגע. מה שכן חשוב הוא, שאם אתם (או כל אחד אחר) מבקשים להמשיך את הדיון הזה, אל תעליבו את האנטליגנציה שלי ושל הקוראים האחרים.

אני מתעבת הכללות. הטענה כאילו כ-ל אנשי הגליל הם לאומנים חסרי שכל ההולכים שבי אחרי פרץ ואולמרט היא מופרכת מיסודה. וכמה "תלאביבים" אכן הגיעו לצפות בפריחת הקטיושות מיד לאחר המלחמה, לא מתוך סולידריות מיוחדת עם הגליל, אלא מתוך מניע פורנוגרפי טהור. תלאביבים אחרים ארחו את אנשי הגליל. ועוד דבר אחרון (אין כנראה מנוס מלהפוך את האישי לפוליטי) אולי נדמה לנו ששקט עכשיו, שהמלחמה נגמרה, אבל "חפצים מעופפים" עדיין נופלים על שדרות. אנשים (יהודים, ערבים, ישראלים, פלשתינאים) חיים בפחד בארץ הזאת. אין לי מושג מה לעשות עם זה, אבל אין לי כוונה למסך את הפחד הזה עם ציניות.

כל הרשימה הזאת היא הכללה אחת גדולה. לא פלא שעוררת על עצמך כעס.
אם טוב לך, למה את צריכה לנסח את זה תוך הנגדה לכל מה שרע (בעינייך) בחיי אחרים? אני פשוט לא קונה את הטוב שלך. מי שבאמת טוב לו, יודע ללטף. כל מה שעשית כאן זה לומר: טוב לי כי אני כבר לא חיה בתוך הזבל שאתם, כל התל אביבים, חיים בו.
נו, יופי שאת מתעבת הכללות. אותי לא שכנעת שטוב לך.

קרן, כשאת נותנת כותרת לרשימה של "איך תדעי שהפכת גלילית", ולא – למשל – "רשמים אישיים מהמעבר לגליל", אז בעצמך מאפיינת את עצמך כחלק מהשתייכות לקבוצה. הניסיון להציג את זה אחר כך כחוויה אישית, הוא קצת מתפתל. זה דבר ראשון. דבר שני, גם לגופם של דברים – כן, גם בתל אביב יש אנשים שחולפים ביעף על פני חלונות ראווה ולא מתפתים לקריאות "קנה אותי, קנה אותי". מדהים.
לענייני הביטחון אניח.

ולגלילית-גם: כשאת מדברת על האנשים הנהדרים בגליל, את מתכוונת גם לערבים? או רק לאנשים הנהדרים שמייהדים את חבל הארץ הנפלא שלכם?

אני חייבת להודות שהדיון התוקפני למדי שמתרחש כאן מרתק בעיני. וכדי שלא אובן (שוב) לא נכון אבהיר למה בדיוק אני מתכוונת ב"תוקפני": רוב מי שכתב כאן קרא את הדברים דרך משקפיים מאוד מסויימות שאינן שלי אלא שלו, ומתוך הפרשנות הזאת הציב טענה תוקפנית למדי שאינה פותחת שיח או מבקשת להקשיב אלא לפסול על הסף.
למה הוא מרתק? משום כשכאשר קראתי את הדברים בפעם הראשונה כעסתי, וברוח זו נכתבה התגובה הראשונה שלי. הלך הרוח הזה ליווה אותי במשך היום, ובשלב כלשהו נפתח לכיוונים חדשים, ולפרשנויות אחרות שהוציאו את העוקץ מהכעס.
נתתם לי חוויה שונה אליה לא כיוונתי ותובנות שראויות לרשומה נפרדת. לכמה דברים אגיב בכל זאת בקצרה כאן:

מיקי, את כותרת הרשימה כיוונתי לעצמי: איך תדעי (אני קרן, ולא רות או ניצה או משה לצורך העניין) שהפכת גלילית (גלילית במשמעות "גרה בגליל" או "משתייכת כרגע לגליל", ולא במשמעות "מייצגת את כל אוכלוסיית הגליל המגוונת"). לא הצגתי את זה בדיעבד כחוויה אישית, אלא מלכתחילה כתבתי זאת כחוויה אישית ולא קולקטיבית (כשאת הולכת, ולא כשאתן הולכות וכד'). ובודאי שגם בתל אביב יש אנשים שעוברים על פני חלונות ראווה ולא קונים. בשום מקום לא טענתי שזה לא כך. אני מודה ומתוודה שכאשר אני גרתי בתל אביב לא עמדתי בפיתוי. ולמה להניח לענייני הביטחון כשלהערכתי הם העומדים בבסיסה של כל המתקפה הזאת? את (אתה?) עצמך מזדרזת לשאול את גלילית-גם אם היא אוהבת גם את שכניה הערבים.

נועה, לא הצגתי את הטוב שלי כניגוד לרע של תל אביב. תל אביב אינה רעה בעיני כשם שהגליל אינו טוב. עצים אינם טובים ומכוניות אינן רעות. תיארתי כמה רגעים של חוויה אישית בתל אביב. את ההכללה המסויימת מאוד הוספת את בקריאה שלך.

תל-אביבי, אמרי וסטיבן ש. – כן הצימרים בגליל יקרים. גם מחירי המלונות באילת מופקעים בעיני. למרות מה שמשתמע משם המשפחה שלי, אם אתם מחפשים קרב, זה לא המקום.

חלי – תודה 🙂 לרגע חשבתי שרק אני רואה את ההומור המשועשע, המתוק-מריר במה שכתבתי.

הם מעולם לא הניפו בריסטול מקומט על מנת להפסיק את מטר הפיגועים. הם התנפלו עלינו בארועי אוקטובר בשם "ההגנה על מסגד אל אקצה" שכמובן כולנו עמדנו להתנפל עליו ממש באותו היום. הם שרפו יערות סביב, הם ניפצו צמתים. הם פגעו ביהודים עם ילדים שישבו בתוך רכבים. הם גררו בכפר יאסיף את השכן היהודי שלהם אחרי שבדקו תעודות זהות כמו במקום אחר.
לא, הם לא נהדרים בכלל. להוציא את החברים הערביים הספציפיים שלי. כן, כן, "הערבים שלי" בדיוק.
נשבר לי מהפוליטיקלי קורקט שלכם, מהעוורון, מחוסר היושר האינטלקטואלי. כל 'תל אביבי גאה' יכול להמשיך לקרוא את מטר העיתונות הצינית העבשה וחסרת הערכים ותחושת הציונות שהקימה את המדינה הזאת. גם האנשים האלה ממש לא נהדרים בעיני.
ואם מחירי הצימרים גבוהים בעיניכם תשתמשו ביכולת הבחירה שלכם ושבו בבית.

בכפר יאסיף שעצרו מכוניות והיכו בעלי תעודת זהות שבה נרשם יהודי בליבה של מדינת היהודים.
ואגב, אני מאוד לא אוהבת שמחליטים עבורי מתי לסיים דיונים. בעיקר בטוקבקים חופשיים שמנוסחים בנימוס ומנמקים את עצמם.
אגב, את מוזמנת לבחון את ה'הם' ותגלי ש'הם' מגדירים את עצמם רק כ'אנחנו' ו'הם'.

ומבחינתי, אם תרצי, נסיים את הדיון בכך.

שאיש לא יחשוב שהפקעת אדמות היתה הסיבה לפרוץ מאורעות אוקטובר. הם קראו לזה 'אינתיפאדת אל אקצה' לא אני. מה רציתי? שלא יסייעו למחבל שהתפוצץ באוטובוס 361. מה רציתי? שיפגינו נגד פיגועי הדולפינריום, סבארו, מסעדת מקסים, מלון פארק ועוד עשרות פיגועי התאבדות. כן, כן, זה מה שציפיתי. בדיוק. ליהודים בעולם הפקיעו בלי סוף אדמות , כסף ואת החיים, אף אחד מהם לא התפוצץ בשום מקום.
לפעמים אני תוהה עד כמה השנאה העצמית וההלקאה העצמית והעוורון הטוטאלי כלפי עמך שלך הם גורפים.
אסיים בדבריו הנפלאים של ברל כצנלסון שכתב עוד לפני קום המדינה :
"היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לידי סילוף כזה? שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את ליבם רגש הערצה והתמכרות?"

מזכירה לכם, ברל כצנלסון – תנועת העבודה, לא איזה רביזיוניסט פאנט, לא מתלמידי ז'בוטינסקי ולא איש הציונות הדתית.

חותמת על כל מילה.
ואגב, תל אביב אחלה עיר. אוהבת אותה מאוד.