jump to navigation

סנדלים במקום כנפיים 10 באוגוסט 2005

Posted by Keren Fite in מצנחי רחיפה.
trackback

 

"התחרות השנה", כותב ויל גאד, "מתפתחת לכדי תחרות הליכה". גברט, הני ובוקס (מדורגים 3-5 בהתאמה), נאלצו ללכת ברגל באחד מאתרי הריחוף הטובים ביותר באירופה (עמק Wallis), בגלל שהרוח חזקה מכדי לאפשר טיסות בטוחות. למחרת (10.8.05), גברט (מגרמניה) טיפס כ- 1,500 מ' לנקודת המראה, רק כדי לרדת ברגל את כל הדרך, שוב בגלל תנאי רוח שמעבר למגבלות הטיסה. לוטשר (משוויץ), שצעד בסנדלים בשלג שירד לפני כמה ימים (6.8.05), בילה את היום בהמתנה בעמדת ההמראה, עד שלבסוף טס למטה (top-to-bottom), ונערך להליכה ברגל ל- Chamonix.
 
אולם, בסופו של דבר, המתחרים המובילים הם אלו שהצליחו לבצע את הטיסות הארוכות ביותר באופן יחסי, ולהוציא את המירב מתנאי מזג האויר. הופר (גם הוא משוויץ) שיפר את דירוגו למקום שני בזכות טיסה למרחק 25 ק"מ (6.8.05). בימים כתיקונם זו אינה טיסה מרשימה במיוחד, אולם בתנאים הנוכחיים היא שוות ערך להליכה במשך שש שעות, וזה הבדל משמעותי בתחרות. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הופר מוביל בתחרות, אך התחרות בינו לבין לוטשר צמודה למדי. האלי (מאוסטריה) הצליח גם הוא לטוס, למרות התנאים הקשים, ושיפר את דירוגו למקום שישי.
אתמול (9.8.05) חצה הופר את עמק Chamonix בטיסה מרהיבה אל תוך צרפת, והקיף את הר מונבלאן (היעד השני בתחרות). ויל גאד מתאר בהתרגשות כיצד הופר מתברג אל תוך תרמיקה מתחת לענן היחיד בעמק (ובמקביל צופה במעקב הממוחשב בזמן אמת ומתפעל מהטכנולוגיה המתקדמת).
 

הצוותים שפחות מכירים את תנאי הרחיפה באלפים סובלים הרבה יותר מפגעי מזג האויר. זו השנה הראשונה שבן קובקו (מאוסטרליה) משתתף בתחרות, והשילוב בין תנאי מזג אויר קשים לבין העומס האדיר של התחרות הופכים לשילוב בלתי אפשרי מבחינתו.
"המירוץ שוחק כל כך שכאשר כבר הצלחנו לעוף ליד Insbruck הייתי כל כך עייף שלא הצלחתי להתמקד בטיסה", הוא מספר, ובהומור אופייני ממליץ, "לא ממש כדאי לעוף בזמן שאתה ישן…". אתמול ניסה קובקו לטוס בתנאי הרוח החזקה, אולם כשהניף את המצנח הבחין בהסתבכות של המיתרים. הוא הוריד את הכנף, בניסיון לעצור את הטיסה, אך נגרר לאחור תוך שמיתרי המצנח מסתבכים בסלע וגורמים לקריעה של אחד התאים. "אני חושב ששמעו אותי מקלל עד Garmisch", מודה קובקו, "אם לא הייתי יושב בעמדת ההמראה עם מצנח קרוע אולי הייתי מסוגל ממש לצחוק על המצב המגוחך… נראה לי שמעכשיו מדובר בהליכה מבחינתי, אבל אין לי כוונה לפרוש".
 
מבלי לאבד את חוש ההומור העצמי מצלם קובקו את כריסטופר הקדוש, הפטרון של הנוודים, המצוייר על קיר אחד הבתים וכותב: "כריסטופר הקדוש, הפטרון של חולי הרוח".
 
עוד בנושא: באתי, ראיתי, פרשתי
 
התמונה: ג'וזפה דה ריברה, כריסטופר הקדוש (1637).

%d בלוגרים אהבו את זה: