jump to navigation

איזו ציפור את? 6 ביולי 2005

Posted by Keren Fite in פנינים ברשת.
trackback

 

אתמול זימן הגשם הפוגה מפתיעה בקיץ דחוס ומלא מחוייבויות. לרגע נטשתי את לוח הזמנים הצפוף של מבחנים, עבודות ומאמרים ונבלעתי מחדש אל תוך שוֹגוּן, של ג'יימס קלאוול, בו לא קראתי שנים.

 

העולם הבידיוני העשיר, המלא כמיהה ואהבה, כבוד וכאב, הזכיר לי עד כמה קריאה בספר מוכר היא הליכה פתלתלה בשבילי הזיכרון, חיפוש אחרי מי שהיינו פעם, כשקראנו בפעם הראשונה, גילוי מחדש של חוויות שלובשות צורה לא מוכרת בהקשר של זמן אחר, דיבור פנימי שמתנגן לפתע בקצב שונה.

 

היא היתה ארוכת אברה, בז נודד, ושמה היה טֶטְסוּ-קוֹ – גבירת הפלדה – והיא טסה לשמים, חגה לעמדתה בגובה שש-מאות רגל מעל טוֹרַנַגָה, ממתינה עד שהטרף שלה יוחרד מרבצו… אחר, בפנותה עם הרוח, ראתה את הכלבים נשלחים ולהקת [חוגלות] מתפזרת בהמולה פראית ומשק כנפיים. היא סימנה לעצמה את טרפה, ועטה, אוספת את כנפיה וצוללת ללא-חת, טפריה מוכנים לטרף… מכה אחת של טפריה האחוריים שברה את צוואר החוגלה. הציפור צללה אל האדמה וענן נוצות נפוץ לכל עבר. אך במקום לעקוב אחר טרפה, או לתפוס אותו ולנחות עמו, עלתה טטסו-קו לשמים. צורחת. ממריאה אל-על…
 
…טוֹרַנַגָה היה בטוח שאיבד אותה, שהחליטה לעזבו, לחזור לחיי הפרא. להרוג לפי רצונה ולא לפי רצונו, לאכול כאשר תרצה בכך ולא כאשר יחליט, ולעוף למקום שם ישאוה הרוחות או רצונותיה, ללא אדון, חופשיה לעולם.
טורנגה התבונן בה, לא עצוב, אך בודד מעט. היא היתה יצור פרא וטורנגה ככל הבזיירים, ידע שהוא אך ורק אדון ארעי, הכפות לקרקע. לבדו טיפס לקינה בהרי הַאקוֹנֶה ונטל אותה מן הקן בעודה גוזל, אימן אותה, נצר אותה, והעניק לה את הטרף הראשון שלה. עתה יכול היה אך בקושי לראותה חגה שם, שטה על זרמי-האויר באופן כה נפלא, וגם הוא השתוקק לדאות בשמים…
 
…מדוע זה הנקבה, הבז, תמיד גדולה יותר ומהירה יותר וחזקה יותר מן הזכר, תמיד טובה יותר מן הזכר ? כולם בזים… כל בני ובנותי, נשותי והווסלים שלי וכל האויבים שלי, כולם בזים או טרף לבזים…
 
…שן עתה. קרמה היא קרמה. הייה איש זן. זכור, בשלווה, שהמוחלט, הטאו, נמצא בתוכך, שאין כל נזיר או כת או דוֹגמה או ספר או אימרה או תורה או מורה העומדים בינך לבינו. דע שטוב ורע אינם נחשבים, התוך והחוץ אינם נחשבים, אני ואתה איננו נחשבים, וכך גם החיים והמוות. היכנס אל המעגל בו אין כל פחד ממוות או תקווה לחיים שאחרי המוות, שם אתה חופשי ממכשולי החיים ומצרכי גאולת-הנשמה. אתה עצמך הינך הטאו. הייה אתה, עתה, סלע שכנגדו מתנפצים גלי החיים…
 
…הוא אימץ את מבטו אל השמים והתבונן בבז, שלא היתה עוד הבז שלו. היא היתה יצור יפה להדהים בהיותה שם למעלה, חופשיה, מעבר לכל הדמעות, ממריאה ללא כל מאמץ. אחר נטל אותה כוח בלתי ידוע וסחרר אותה צפונה והיא נעלמה.
"אה, טטסו-קו, תודה. מי יתן ותלדי בנות רבות", אמר והפנה את תשומת ליבו אל האדמה שמתחת.
 

 

אם גם אתם נעים בין ארץ לשמים

ומעדיפים להמיר את החום ברוחות של רצון

תמצאו כאן שאלון משעשע העוזר לגלות אילו ציפורים תוכלו להיות
 
 

 

 

הציטוטים מתוך: שוגון, ג'ימס קלאוול. תרגם מאנגלית: עמוס פארן. הוצאת זב"מ 1980.

 

התמונות:

Tandem Flight, Eliyakota Samuellie

Birds of Fancy, Kenojuak Ashevak

%d בלוגרים אהבו את זה: